ד"ר חיים סדובסקי - רופא נטורופט

ההונאה והכנסת - התוצאה לפי הירחון מנטה

בידיעתו של משרד הבריאות נוהגים יצרני הבשר בארץ להזריק כמויות גדולות של מים ותוספים שחלקם חשודים כמסרטנים לבשר הקפוא המעובד – כך מגלה הירחון “מנטה” בגיליונו החדש

יפה שיר-רז, מגזין “מנטה”

התקנה המתירה הזרקת מים לבשר נקבעה ב-1993 בלחץ יצרני הבשר. ישראל הפכה למדינה היחידה בעולם המערבי המתירה הוספת מים לבשר כדי להגדיל משקלו. התקנה התירה ליצרנים הוספה של עד 10% מים אלא שבפועל התברר כי אחוז המים שהוזרק לבשר היה גבוה עד פי שבעה מהמותר.

מתחקירה של יפה שיר-רז עולה כי כדי למנוע את אבחון כמות המים האמיתית שנוספה לבשר מוסיפים היצרנים כל מיני חומרים שנועדו לתקן את נזקי המים ולהקנות לבשר צבע אדום בוהק. מדובר בין היתר, בג’לטינים שונים אך גם בפוספטים ניטרטים וניטריטים, החשודים כחומרים מסרטנים. ככל שמזריקים יותר מים כך מעלים את כמות החומרים המוספים שחלקם עלולים להיות רעילים. לדברי ד”ר חיים סדובסקי, מומחה לנטורופתיה, השימוש בניטריטים וניטרטים הוגבל בכל העולם למוצרים מעובדים בלבד, כגון בשר בקופסאות שימורים, נקניקים ונקניקיות, כדי למנוע את ההתפתחות של חיידק הבוטוליניום האלים, העלול לגרום למוות. הפוספטים שמוסיפים לבשר מאפשרים לו לספוח כמויות גדולות של מים. החומר אינו נחשב מסוכן, אך אם מעלים את ריכוזו, בגלל הזרקת המים, הוא עלול להפוך למסוכן.

התקנה המתירה הזרקת מים הועברה, למעשה, ללא כל דיון או שלבי חקיקה כלשהם בכנסת. יתרה מכך, לא נקבעו כל עונשים או קנסות ליצרן שעובר על הכמות המותרת. “למרבה האבסורד אפילו לגבי המים אין כל הגדרה בתקנה”, אומר ד”ר גידי צפורי, יו”ר הארגון הישראלי לבריאות ציבור וטרינרית. “באחד המפעלים גיליתי גיגית מתחת למזגן שאספו בו את המים הנוזלים ממנו והזריקו אותם לבשר”.

נוסף על הסכנה הטמונה בהוספת החומרים השונים לבשר יורד ערכו התזונתי. ד”ר צפורי: “בגלל הוספת המים אנו מקבלים בשר דל בחלבון, שומן, ויטמינים ומינרלים. זוהי בפירוש הטעייה בריאותית של הציבור”.

טענת היצרנים הייתה, שהציבור מעוניין בהוספת מים לבשר, כדי להוזיל את מחירו, וכן משום שהבשר ללא מים חיוור ו”לא מושך את העין”. אולם מסקר שערכה הרשות לצרכנות בהסתדרות, באמצעות המכון לגיאוקרטוגרפיה, התברר שהצרכן הישראלי דווקא מתנגד להזרקת מים לבשר. 77% מעדיפים לקנות בשר קפוא ללא תוספת מים, 55% מוכנים לשלם יותר עבור בשר ללא הזרקת מים. צפורי: “הסקר הרבה שהרבה אנשים אינם מודעים לעובדה שהם קונים בשר עם מים ותוספים. זהו ממצא חמור מאד, בעיקר לאור העובדה ש-70% מאוכלי הבשר בארץ קונים בשר קפוא ומעובד. רק 20%-30% מהצרכנים, בעיקר האמידים יותר ובעלי המודעות הגבוהה יותר, אוכלים בשר טרי”.

שוקי כץ, מנכ”ל חברת הבשר “תוחלת” ויו”ר עמותת יצרני הבשר, דוחה את הטענות בדבר הסכנה הבריאותית בהוספת הניטרטים והפוספטים לבשר. לדבריו, המפעלים הגדולים חייבים לעמוד בתחרות עם המפעלים הקטנים, שמזריקים כמויות עצומות של מים ומוכרים את הבשר במחירים זולים מאד.

בחודש מרץ השנה החליטה הוועדה לפניות הציבור של הכנסת, בראשותה של ח”כ סופה לנדבר, להמליץ בפני משרד הבריאות על ביטול התקנה אלא שמשרד הבריאות אינו ממהר לשנות את המצב הקים. באפריל השנה הועלתה הצעה לפיה היצרנים ימשיכו להזריק מים, ללא קביעת שיעורם, בתנאי שהמוצר יוגדר כ”מוצר בשר” ולא כבשר. מדובר בפתרון יצירתי שיאפשר ליצרנים להמשיך להזריק מים כאוות נפשם”, אומרת חני מונין, מנהלת מחלקת סקרים ובדיקות ברשות לצרכנות של ההסתדרות. “רוב הציבור אינו קורא את התוויות ולא יודע להבחין בין המוצרים השונים. עמדת משרד הבריאות מצביעה על העדפת טובת היצרנים על פני טובת הצרכן. אינני מבינה מדוע הם מתעקשים להכשיר את השרץ”.

כדי להמנע מהסיכונים הבריאותיים שבבשר המוזרק, ממליץ ד”ר גידי צפורי לקנות בשר טרי. “הבשר הטוב והאיכותי ביותר הוא בשר טרי מתוצרת מקומית, גם אם מחירו בקופה יותר גבוה. אבל אם תביאו בחשבון שאחוז גבוה מן הבשר הקפוא המעובד הוא בעצם מים וחומרים אחרים, יתברר לכם בחישוב סופי שהבשר הטרי לא עולה יותר. אני יכול רק לומר שמי שקונה ואוכל את הבשר המעובד - מגיע לו”

לא פשוט לוודא אם מדובר בבשר איכותי וטרי, בניגוד לבשר באיכות ירודה או בבשר קפוא שנמכר כמצונן, אומר ד”ר צפורי ומציע כמה טיפים:

1. קנו אך ורק באיטליזים בהם אתם מכירים את הקצב.

2. כשאתם מגיעים לאיטליז חדש, התרשמו תחילה ממצב ההיגיינה הכללי במקום (האם דלפק המכירה נקי ומבהיק, האם הבשר תלוי במקרר א ובחוץ) ושל הקצב עצמו (האם הוא לבוש בחלוק לבן וכפפות או בבגדי רחוב). אל תתבישו לשאול את הקצב מאיזה בית-מטבחיים הוא קונה את הבשר ולבקש לראות את התעודה הווטרינרית המאשרת את מקור הבשר.

3. לפני שאתם קונים בשר, בחנו אותו היטב. אפשר להבדיל בין בשר מצונן טרי לבין בשר מצונן, שהיה קפוא ועבר תהליך של הפשרה והזרקת מים וחומרים נוספים: הבשר המעובד כהה יותר, יש בו ברק שמקנה לו מראה “רטוב” וצבעו אחיד יותר, לעומת הבשר הטרי, שיש בו כתמי שומן וגידים, והמרווחים בין שריריו מודגשים יותר מאלו של הבשר הטרי. גם אם המראה פחות מושך, זהו הבשר האיכותי.

4. בדקו היטב את התווית שעל האריזה. מומלץ לקנות אך ורק בשר קפוא שאינו מעובד ואינו מוכשר. בעדיפות שניה בשר קפוא מוכשר אך לא מעובד. אם נרשם על התווית “מעובד”, דעו שמדובר בבשר שהוסיפו לו כל מיני תוספים.

5. כשאתם קונים בשר מיושן, שאלו את הקצב אם מדובר בבשר מיושן טרי או קפוא, והעדיפו את הטרי על פני הקפוא.

התחקיר המלא התפרסם בגיליון ספטמבר 2002 של “מנטה”, ירחון לבריאות ואיכות חיים.