ד"ר חיים סדובסקי - רופא נטורופט

הומוציסטאין ומחלות לב

לכל ידועה פעילותם ההרסנית של הכולסטרול ושומני הדם על דפנות כלי הדם והקשר שלהם למחלות לב וכלי דם. אולם למרבה האבסורד, ככל שנרשמות בחמישים השנים האחרונות יותר תרופות להפחתת כולסטרול, כך הולכים ועולים מימדי מגפת מחלות הלב וכלי הדם. למרבה ההפתעה מתברר גם שלמעלה ממחצית החולים במחלות אלו אינם קשורים כלל לגורמי הסיכון המסורתיים - יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה ועישון.

מסתבר שיש דבר מה נוסף שגורם לפגיעה בכלי הדם. כבר בשנת 1949 פורסמה תוצאתו של מחקר שנערך ע”י ד”ר ג’יימס ריינהרט (James Rinehart). ריינהרט האכיל קופים במזון מלא, אך חסר פירידוקסין (ויטמין 6B). מחסור בויטמין זה הביא מסיבה כלשהי לטרשת עורקים ולסתימת העורקים הכליליים שמזינים את הלב ובסופו של דבר למחלות לב קשות אצל הקופים, וזאת בלי קשר לרמת שומני הדם אצלם. אלא שבכיוון החדש עליו הצביע המחקר, לא היה די כדי לשכנע את הממסד הרפואי לבדוק אפשרויות נוספות שעלולות להביא לחסימתם של כלי הדם והוא נשאר דבק בכולסטרול ושומני הדם.

מחקר זה של ריינהרט נעלם לשנים רבות ועלול היה להיעלם לחלוטין, אלמלא תיאור שתוארו בשנת 1962, בבית החולים המלכותי בבלפסט - אירלנד, מספר מקרי מחלה נדירה אצל ילדים, המאופיינת בסימנים של פיגור שכלי וחסימת כלי הדם של הלב האופיינית לאנשים מבוגרים בהרבה. המשותף לכל הילדים היא עליה קיצונית של רמת הומוציסטאין בדמם. מקרים אלה עוררו את סקרנותו של חוקר אירי, מומחה לביולוגיה מולקולרית מאוניברסיטת הרווארד, ד”ר קימלר מק’קולי (kilmer mccully), אשר פרסם בשנת 1969 מאמר שבו טען שחסרונו של ויטמין 6B אצל הקופים במחקרו של ריינהרט, גרם לעלייה ברמתו של הומוציסטאין בדמם ומתוך שכך לעליה בשיעור הפגיעה בכלי הדם. לפי מק’קולי רמת הומוציסטאין גבוהה בדם, מהווה גורם סיכון גדול יותר מרמות גבוהות של שומני הדם.

המאמר של מק’קולי, הציע סיבה עיקרית לטרשת עורקים. לפי מק’קולי לא הכולסטרול מהווה את הסיבה הראשונית לטרשת עורקים, כי אם הומוציסטאין. מק’קולי במאמרו הצביע על הקשר התיאורטי בין הומוציסטנוריאה (homocysteinuria) ומחלות כלי-דם של הלב. וטען כי בני אדם בריאים עלולים לפתח רמה גבוה של הומוציסטאין עקב חוסר של ויטמין B-6 החיוני לחילוף החומרים של חומצת אמינו מתיונין (Methionine) כשהיא הופכת לחומצת אמינו אחרת – ציסטאין (Cysteine). בעת חסרונו של ויטמין 6B, יגרום שלב הביניים, הומוציסטאין, לבעיות לב וכלי דם. דא עקה, מק’קולי פרסם את מאמרו בכתב עת לפתולוגיה בעל תפוצה נמוכה וגם מאמר זה צלל לתהום הנשייה למשך זמן רב.

ממאמרו של מק’קולי עלה שפעילות טבעית ונורמאלית בחילוף החומרים של חלבונים, עלולה להשתבש כתוצאה של מחסור בויטמין ולגרום לנזק בריאותי. חלבונים עשויים מאבני בניין – חומצות אמינו. קיימות 20 חומצות אמינו בסיסיות עליהן מבוססים כל החלבונים. כך בגוף האדם וכך בכל חומר שיש בו חלבונים. חלק מחומצות אמינו מכונות חומצות אמינו חיוניות משום שיש חובה לקבלן מהמזון באין אפשרות לייצרן בגוף וחלק מכונות חומצות אמינו בלתי חיוניות משום שגוף האדם יכול אמנם לקבלן במזון, אבל יכול גם לסנתז אותן ולייצרן בגופו בתוך כדי שימוש בחומצות אמינו אחרות. ההמרה מחומצת אמינו אחת לחומצת אמינו אחרת, נעשית באמצעות אנזימים וקו-אנזימים שבעצמם עשויים מרכיבים שבמזון וביניהם כמובן ויטמינים. מחסור ברכיב כלשהו המהווה חלק באותם אנזימים וקו-אנזימים, יביא לשיבוש בחילוף החומרים ולעלייה ברמתם של תוצרי ביניים, חומצות אמינו שאינן רצויות ברמה גבוהה, כמו למשל הומוציסטאין.

לאחר פרסום מאמרו ביצע מק’קולי מספר מחקרים שבהם הוכיח שהכולסטרול מהווה אומנם גורם משמעותי במחלות לב וכלי דם, אולם רק לאחר שהומוציסטאין גרם נזק לדפנות כלי הדם. כמו כן הוא הוכיח שדי בעלייה קלה של רמת הומוציסטאיו כדי לגרום לטרשת עורקים.

שנים רבות חלפו ועדויות נוספות הצטברו. בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, נמצא כי עלייה של 12% ברמת הומוציסטאין בקרב גברים, תעלה את ההסתברות להתקף לב פי 3.4(!) יותר מאצל בני אדם בריאים. כמו כן הוסברה מערכת חילוף החומרים של מתיונין – הומוציסטאין – ציסטאין, בנוכחות מספקת של שני ויטמינים נוספים מקבוצת B. מלבד ויטמין B6, נחוצים גם ויטמין B9 (חומצה פולית) וויטמין B12 לחילוף חומרים מתאים של חומצות אמינו אלה ומניעת העלייה ברמת הומוציסטאין.

התברר שהומוציסטאין נוצר בגוף בתוך כדי חילוף החומרים של חומצת אמינו מתיונין שאמורה להפוך באמצעות פעילות אנזימטית לחומצת אמינו ציסטאין. שלב הביניים שבין שתי החומצות הוא הומוציסטאין. מחסור באחד מהויטמינים שהוזכרו לעיל המשמשים כקו-אנזימים המאפשרים את חילוף החומרים המושלם, ימנע את השלמת חילוף החומרים ותעלה רמתו של שלב הביניים - הומוציסטאין. ריכוז גבוה ממנו עלול להצטבר ברקמות ובנוזל הדם, לפגוע בתאי אנדותל ולגרום נזק לדפנות הפנימיות של כלי הדם, בתוך כדי יצירת סביבה שבה מתפתחים קרישי דם בקלות יתירה וזירוז התחמצנות כולסטרול מסוג LDL הידוע כ”כולסטרול רע”.

הומוציסטאין גבוה יקשור ליפופרוטאין A לפיברין ויגביר היווצרות קרישי דם, יפגע בדפנות כלי הדם ויגרום ליצירת פלאק וטרשת בכלי הדם. ולא זו בלבד, אלא שבמחקרים נמצא שקיים קשר בין הומוציסטאין גבוה לבין אלצהיימר, סוכרת, סרטן, טרשת נפוצה, שיגרון ניווני (Osteoarthritis), דלקת מפרקים שגרונית, דיכאון ומחלות נוירו-פסיכיאטריות אחרות, פגמים במנהרת העצבים (Neural tube), אי ספיקת כליות (Renal failure), אוסטיאופורוזיס, מחלות אוטואימוניות, תת פעילות של בלוטת התריס, מחלות מעיים דלקתיות (קרוהן, קוליטיס) ועוד. עם זאת, ככל הנראה הקשר הוא במחסור של אחד או יותר מרכיבי המזון החשובים למניעת עלייה ברמת הומוציסטאין ובה בעת חשובים גם למניעת כל אחת מהמחלות שהוזכרו.

הומוציסטאין נמדד על-פי משקלו המולקולרי בדם ביחידות של מיקרומולים לליטר ובקיצור מיקרומולר. על פי המקובל ברפואה, רמת הומוציסטאין אצל אדם בריא לא אמורה לעבור את הרמה של 11 מיקרומולר וכל עוד הרמה מצויה מתחת ל- 11 מירומולר, אין לכאורה בעיה. למעשה דווקא תוצאה של 6 מיקרומולר מהווה רמה אידיאלית עבור מבוגרים ותוצאה של 4 מיקרומולר מהווה רמה אידיאלית עבור ילדים.

כמו כן מקובל שרמה שבין 11 ל 14 מיקרומולר מהווה סיכון בינוני ולמעשה הוא דווקא סיכון גבוה ואילו תוצאה שמעל 15 מיקרומולר המקובלת כרמה שמהווה מהווה סיכון גבוה, היא דווקא רמה שמובילה בהכרח למחלות לב ואו כלי דם. רמה כזו קיימת אצל כ- %40 מחולי הלב, וקיימת אצל 5%(!) מהאוכלוסייה הכללית הבריאה לכאורה.

מסיבה כלשהי, יתכן בגלל פעילות הורמונאלית, גבוהות רמות הומוציסטאין אצל גברים יותר מנשים ויתכן שזו הסיבה לעובדה שגברים נוטים ללקות בליבם בגיל צעיר יותר מנשים.

וכאן עשויה להישאל השאלה – כיצד לא שמעתי מעולם על הומוציסטאין? והתשובה היא – כסף. מחירה של בדיקת הומוציסטאין כ-400 שקל. ואז, בהתאם לביטוח הרפואי של אדם, ישלם הנבדק 50 שקל, 100 שקל, 150, או שלא ישלם דבר. את מלוא יתרת המחיר תשלם קופת החולים.

ונניח שנמצא הומוציסטאין גבוה, יש בשבילו תרופה. טריקרדיה. תרופה המורכבת משלושת הויטמינים שהוזכרו לעיל. מחיר התרופה שקלים ואין צורך לקחתה למשך כל החיים ולו רק ישנה האדם את תזונתו. עבור קופת חולים זהו עסק רע. בדיקה שעלותה גבוהה ותרופה זולה שאין רווח בצידה.

לעומת זאת, מחיר בדיקת רמת הכולסטרול נמוך למדי ואין לקופות חולים בעיה לממן את הבדיקה. והיה ונמצאה רמת כולסטרול גבוהה, יש תרופות. בעיקר נעשה שימוש בתרופות ממשפחת הסטטינים. מחיר תרופות אלה עשוי להיות בהתאם לשם התרופה ולסוג הביטוח הרפואי, 50 שקלים לחודש ויותר. את התרופות להפחתת כולסטרול נהוג ליטול כל החיים.

ממחיר התרופה שמשלם החולה, גוזרות קופות החולים קופון. הן מרוויחות מכל תרופה שנמכרת. ואז, כשמשווים את הרווחים מבדיקה וטיפול בכולסטרול אל מול ההפסדים מבדיקה וטיפול בהומוציסטאין, מובן מדוע אין שומעים על הומוציסטאין; מדוע הולכת ונעשית לרופאים שטיפת מוח ולפיה אין משמעות פתולוגית להומוציסטאין גבוה. ועוד יותר מכך, ברור מדוע קיימת הנטייה לבקש תוצאה נמוכה יותר ויותר של כולסטרול, עד שיש המלצה אצל מבוגרים שרמת הכולסטרול הכללי אצלם יהיה פחות מ- 170, שאם לא כן עליהם ליטול תרופה…

לכאורה בצדק מנסים להפחית את רמת הכולסטרול בדם, שהרי אם לא מטפלים בגורם סיכון ראשון במעלה, חשוב למנוע עד כמה שניתן את גורם הסיכון המשני ומה טוב יותר מלעשות גם כמה שקלים על הדרך.

קיימת מחלה גנטית - הומוציסטאינמיה (Homocysteinemia) הקשורה לפגם באנזים MTHFR (tetrahydrofolate reductase methylene), מחלה שעשויה לבוא לידי ביטוי במחלות לב וכלי דם, אוסטיאופורוזיס ופיגור שכלי. מלבד מקרים נדירים של מחלה גנטית זו, ניתן להפחית משמעותית את רמות הומוציסטאין, בעזרת שלושת הרכיבים התזונתיים שהוזכרו לעיל המצויים במיני מזון מלא וכן על ידי צריכה נאותה של מזון המכיל די ויטמין E ובטא קרוטין. גם פעילות גופנית חשובה. ולו זו בלבד אלא שגם הפגם באנזיםMTHFR , איננו בעייתי יתר על המידה משום שבסך הכול יש צורך במעט יותר חומצה פולית לצורך פעילותו התקינה.

עם זאת, למרות הידוע על רכיבי המזון החיוניים והחשובים למניעת הרמות הגבוהות של הומוציסטאין, אין כאן משום המלצה לרוץ ולרכוש את הויטמינים בבית המרקחת. עדיף לאכול את המזון המכיל אותם, כדי שלא להפר את האיזונים וכדי שלא לסבול מעודף של ויטמינים, עודף שגם הוא אינו “בריא” בלשון המעטה. במקרים קיצוניים, או כאשר כבר קיימת בעיה בריאותית ידועה יש לפנות לרופא או מרפא מוסמך שיידע לספק את הדרוש בלי לגרום לתופעות לוואי, שהן עצמן בעצם מחלות.