ד"ר חיים סדובסקי - רופא נטורופט

חיידקים

משחר נעורינו מחונכים אנו להיזהר מחיידקים. אנו כל כך נזהרים, עד כדי חיסול כל מיקרוב המצוי בסביבתנו. אנו מחסלים אותם עם נטילת חומרים אנטיביוטיים לגופנו או הכנסת חומרים משמרים למזוננו. הכרזנו מלחמה על היצורים המיקרוסקופיים הללו מבלי שנדע בכלל, אם לנו הם או לצרינו. וכי מה הם בעצם החיידקים?

ובכן, החיידק (בקטריה) הינו יצור פשוט בעל תא אחד, המתרבה על ידי חלוקה. הוא יכול לנוע, להגיב לסביבה, לגדול ולהתרבות, מבלי שיהיה זקוק לשום דבר מלבד תנאי מחיה המתאימים לו כגון טמפרטורה נכונה ומצע גידול, כלומר מזון. החיידקים חיים בכל מקום: במים, באוויר, באדמה, על הגוף ובתוך הגוף. גודלם משתנה ונע מאלפיות המילימטר ועד שבע עשיריות המילימטר.

בגלל עיסוקה המופרז של הרפואה המודרנית בהכחדת החיידקים, אנו שוכחים שלרוב החיידקים בגופנו אנו זקוקים לשם בריאות טובה. בגופו של אדם מבוגר יש יותר מקילוגרם חיידקים שעוסקים רובם ככולם באכילה. הם עוסקים למעשה בפירוק מזון, או בפירוק חומרים ממקורות שונים. תוצרי הלוואי שלהם עשויים להיות גזים או לחילופין ויטמינים כמו ויטמין K או ויטמינים מקבוצת B ואפילו חומצות שומן חיוניות. החיידקים הטובים הללו מסייעים לנו גם להיפטר מחיידקים מחוללי מחלות בכך שהם מונעים מהם להיזון מאותה צמחיה שממנה הם עצמם ניזונים, ומונעים מהם בכך תנאים הדרושים להם כדי להתחלק ולהתרבות.

חיידקים המצויים באופן טבעי בגוף, עלולים לגרום למחלה רק כאשר הם חודרים לרקמה שאינה סביבה טבעית עבורם. לכן קורה שאנשים חולים במחלות הנגרמות דווקא בגלל חיידקים החיוניים לבריאות. תקלה כזו עלולה לקרות עקב גורמים סביבתיים, כמו למשל שחיה בבריכה שאינה מחוטאת. בקיץ לדוגמה, עקב רחצה בים מזוהם שנשפך אליו ביוב, או בגין אכילת מזון שטופל באמצעים בלתי נאותים, יש עליה בתחלואה הנובעת מחיידקים המצויים באופן טבעי במעיו של כל אדם. כאשר חיידקים אלה חודרים לקיבה או לדרכי השתן, הם עלולים לגרום לדלקות חריפות.

לעיתים לא נדירות, קורה גם שמתפתחת מחלה בקטריאלית עקב תזונה לא נכונה והפרת איזונים בגוף. פשוט מפני שתהליך לא בריא זה מחייב את החיידקים הללו לחפש דרכי חיות נוספות. שהרי כמו לאדם, יש גם לחיידק צורך בחומרי מזון בכדי שיוכל להמשיך להתחלק, להמשיך להתרבות. כך אפשר למצוא מחלות הנובעות מחיידקים המצויים בעצם בגופו של כל אדם נורמאלי. לדוגמה, חיידק הסטרפטוקוקוס המצוי בגרונו של כל אדם, עלול לגרום לדלקת ריאות או דלקת בקרומי המוח, או אפילו לפגוע בליבו ובמערכת העצבים שלו. חיידק הסטפילוקוקוס החי על עורו של כל אדם, ועלול לגרום למורסות, פצעים וזיהומים אפילו בעצמות ובמפרקים. כל זאת עקב תזונה לא נכונה ומחסור ברכיבי מזון חיוניים כמו ויטמינים מקבוצת B, ויטמין A, וויטמין E, וכמובן חומצות אמינו (אבני הבנין של החלבונים) וחומצות שומניות חיוניות.

את החיידקים הגורמים למחלות מכנים חיידקים פתוגניים. והנה למרבה ההפתעה, מכל המאות הרבות של קבוצות החיידקים המצויים בסביבתנו, רק מעטים נכנסים להגדרה של חיידקים מזיקים, פתוגניים. כמאתיים אלף סוגי חיידקים יש בעולם ומתוכם פחות מארבע מאות העלולים להזיק לאדם. מרביתם גורמים למחלה רק לעתים נדירות אם בכלל. ומה שמעניין הוא שבחלקם הם חיידקים המוציים בגוף האדם באופן רגיל.

בדרך כלל תוקפים החיידקים האלה כאשר מערכת החיסון של האדם חלשה מדי ומאפשרת להם לחדור לגוף. לעתים קרובות מדי אנו במו ידינו מאפשרים להם לחדור לגופנו ולפגוע בנו, במיוחד בגלל שימוש מרובה, לא חכם ולא נכון באנטיביוטיקה המשמידה את החיידקים הטובים ויצרה מקום להתבססות חיידקים מזיקים. שימוש מופרז באנטיביוטיקה עלול גם לגרום לעליה חדה בפטריות שמר בגוף, כמו קנדידה למשל. האנטיביוטיקה, על נגזרותיה השונות, היא אחת התרופות היעילות ביותר שהומצאה אי פעם. שהרי תרופות בדרך כלל, מטפלות בסימפטומים ואינן מביאות לריפוי של ממש. האנטיביוטיקה לעומת זאת, היא אחת משני סוגים של תרופות שעשויות לרפא ממש. היא הורגת ומחסלת חיידקים. לכן עלינו להשתמש בה בשום שכל ולא לגרום על ידי שימוש מופרז ולא נכון, להפרת האיזונים, לשגשוג זני חיידקים עמידים לה מחד גיסא ושגשוג פטריות מאידך גיסא.

בקיצור, הפחד מפני החיידקים מופרז ואיננו מוצדק. בדרך כלל יש לאדם כלים טבעיים המאפשרים את התגוננותו מפניהם. השימוש הרב באנטיביוטיקה, שימוש שאיננו רצוי בדרך כלל, הוא חרב פיפיות שעלול לגרום לנזק רב יותר מתועלת. כדאי ללמוד מארצות מערביות נאורות שבהן השימוש באנטיביוטיקה נמוך במיוחד. שם רופאים רושמים אנטיביוטיקה כמוצא אחרון ולא כפי שקורה כאן בישראל שבני אדם נוטלים אותה כאילו מדובר בסוכריות.