מיגרנה
מקור השם מיגרנה במלה היוונית “המיקרניה” שהיא בתרגום חופשי “חצי ראש”. בעברית היא נקראת “צדעת” או “צלחה”, הבעיה מאופיינת ע”י כאבים בחלק אחד של הראש, רק בצד אחד, אשר עשויים להתרחש כתוצאה משינוי בקוטר כלי הדם בראש ונלווים לבחילה ו\או הקאות מחד גיסא ורתיעה מרעש או סנוור מאידך גיסא. לפחות אחת התופעות הללו צריכות להילוות לכאבי הראש בכדי שנאבחן אותם כמיגרנה. המיגרנה תאובחן ככזו רק אם יהיה הכאב פועם או מתחזק בתנועה או פעילות גופנית.
למעלה מעשירית האוכלוסייה סובלת ממיגרנה ובעיקר נשים. אין אפשרות פיזית לאבחן מיגרנה ויש להתייחס רק לתלונות החולה. מיגרנה הינה סוג אחד של כאבי ראש מתוך קבוצה של כאבי ראש שאינם תוצאה של מחלה או פגיעה גופנית הנראית לעין. חלק קטן מהסובלים ממיגרנה עלולים לחוות סימנים מקדימים כהפרעות ראיה שונות, או הפרעות במערכת העצבים הקרויות אאורה (AURA) ועשויות להתמשך עד כדי כמעט שעה לפני שיופיעו הכאבים.
למרות שמיגרנה “קלאסית” תופיע בצד אחד בלבד של הראש, הרי שאנשים רבים סובלים מכאבים הדומים למיגרנה בשני צידיו, בראש כולו. מכיוון ששתי התופעות, אין סיבתן נהירה לאשורה על פי הרפואה המערבית, אין מניעה להתייחס ברשימה זו לשתיהן כאל אחת. הסיבות אגב, על פי הרפואה הקונבנציונאלית, עשויות להיות התרחבות או התכווצות של כלי הדם במוח, עקב שינויים הורמונאליים, או צריכת מאכלים ומשקאות מסוימים. אולם מבחינת הרפואה אין הסיבות הללו וודאיות ולכן אין מטפלים במניעה ממש, מניעת הגורמים למיגרנה, אלא מנסים למנוע את התקף המיגרנה ע”י טיפול תרופתי, מיד כשמופיעים סימנים מקדימים במידה ואכן הם מופיעים.
ללא טיפול עלולה מיגרנה להציק במשך זמן ארוך ואפילו עד כדי ארבעה או חמישה ימים תמימים. יש צורך בטיפול בהתקף או בטיפול מונע. כיום מטפלים במיגרנה המופיעה בתדירות של לפחות אחת לחודש בטיפול מונע ע”י תרופות מסוג חוסמי בטא כמו פרופראנולול הידוע בארץ בשמו המסחרי, דראלין, המשמש כבר כמעט ארבעים שנה לטיפול ביתר לחץ דם, הפרעות קצב לב, או אנגינה פקטוריס. וכן בתרופה אחרת לאיזון יתר לחץ דם, קלונידין המפחיתה אותות עצביים המשוגרים מהמוח אל הלב. התרופות הללו אכן מורידות את שכיחות ההתקפים, אולם יש לדעת שתופעות לוואי רעות בצידן ומוטב להמעיט בנטילתן ככל שניתן.
לעתים, במצבים שבהם מופיעים סימנים מקדימים, ניתן טיפול מניעתי מיד עם הופעת הסימנים אלה. הטיפול נעשה ע”י תרופה בשם ארגוטאמין המכווצת את כלי הדם סביב הגולגולת. טיפול תרופתי זה נעשה בשילוב עם קפאין. הסיכון בשימוש בארגוטאמין גבוה מכיוון שהוא גורם בעצם להיצרות כל כלי הדם בגוף.
טיפול בהתקף מיגרנה לאחר שהופיע, נעשה אם ההקף חלש בעזרת תרופות משככות כאבים מסוג אופטלגין או אקמול ואם ההתקף חזק, נעשה הטיפול בעיקר ע”י תרופות מקבוצת הטריפטאנים כמו סומאטריפטאן (אימיטרקס). תרופות אלה חוסמות קולטנים במוח לחומר כימי הקרוי הידרוקסיטריפטאמין וגורמת לכיווץ כלי הדם במוח. בדרך כלל יש תגובה טובה מבחינת כאבי הראש, אולם גם כאן תופעות הלוואי של התרופות הן גורם שיש להתחשב בו.
ובכן, כאמור ישנן סיבות למיגרנה. אבחנה נכונה של רופא המכיר את הסיבות למיגרנה ואת ההשלכות הבריאותיות של כל טיפול וטיפול, עשויה לפתור את החולה מצרה זו המאמללת בני אדם רבים ובעיקר נשים.
ביו הסיבות למיגרנה - מתן תרופות המכילות הורמונים כמו הגלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון אשר עלולות לגרום להתקפי מיגרנה. סיבות נפוצות נוספות למיגרנה, הן מתח או לחץ נפשי, שינויים הורמונאליים בימים קבועים בחודש, שתיה חסרה שמביאה בעקבותיה ירידה בנפח הנוזלים בגוף. עישון סיגריות עלול להביא להתקפים, מאכלים כגון שוקולד, גבינה צהובה, קולה, יין אדום, קפה וכד’ עלולים לגרום להתקפי מיגרנה. כמו כן ישנו סיכון רב להתקפי מיגרנה עקב שימוש בתשעה חומרים לפחות אשר מוספים למזון שעליהם נכתב בספר: “בריאות ותוספים במזון - לסלק את הקוץ”.
הטיפול במיגרנה עשוי להיות פשוט למדי, אם כי חשוב להתייחס לכל טיפול בנפרד ולא לקחת את ההמלצות שלהלן כמקשה אחת. בדרך כלל ניתן למנוע התקפי מיגרנה ע”י הימנעות מהיחשפות לחמרים שגורמים לתופעה, ע”י צריכה מספקת של נוזלים ובעיקר הימנעות משתיית אלכוהול מופרזת ומעישון סיגריות. כאשר הסיבות נפשיות או הורמונאליות כפי שהוזכר לעיל, יש לטפל בכל סיבה לגופה. כמו כן חשוב לדעת שאחד הויטמינים העיקריים שאחראי בחסרונו היחסי לגרום להתקפי מיגרנה הוא הניאצין (B3). לכן בזמן התקף חריף אפשר ליטול ניאצין (טבעי בלבד) שניתן לקנות בבית מרקחת. ניאצין יגרום להסמקה חזקה בתוך כדי היעלמות התקף הכאבים. יש לנהוג זהירות רבה בויטמין זה שעודף ממנו עלול להזיק לבריאות לכן מוטב ליטול בתחילה רק מחצית טבלית, 50 או 60 מ”ג. במידה ואין הסמקה, ניתן לחזור על הפעולה שנית.
במידה שלא הושגה הטבה בעזרת הדרכים שלעיל, תהיה שיטת גרזון דרך טובה להיפטר מהתקפי מיגרנה. לפני כבר יותר ממאה שנים פיתח רופא יהודי גרמני, שסבל בעצמו מהתקפי מיגרנה, ד”ר מקס גרזון, דיאטת מיצים, המבוססת על מיצי פירות וירקות שונים. החולה החש בראשו יצום כשבוע עד שבועיים בלי שיכניס מזון לפיו. מותר לו לשתות ככל שיחפוץ מיצים בלבד. די מהר יחוש החולה הקלה עד שתיעלם הבעיה לחלוטין. לאחר תום תקופת הצום יש לחזור באיטיות לתזונה של מזון מלא, תוך כדי הימנעות מוחלטת ממזונות לבנים, מזוקקים, מעובדים ומשומרים.
כהשלמה לטיפול בדרך הטבעית כפי שנרשם לעיל, ניתן להוסיף הרגעות, הרפיה, דמיון מודרך, יוגה ומדיטציה כמו גם טיפול באקופונקטורה ולהביא להיעלמות מוחלטת של התופעה המטרידה הזו.
חומרים שעלולים לגרום למיגרנה תוספי מזון כמו נתרן פרופינלי הידוע בשם הקוד E 281 המצוי במיני מאפה, בחומר משמר E 282 הידוע בשלם קלציום פרופיונט המצוי במיני מאפה, בצבע מאכל צהוב הידוע בשם טרטרזין או E 102 המצוי במיני מאפה כאיטריות, פסטה, מקרוני, ספגטי, שקדי מרק, משקאות צהובים וכו’. בE 249 הידוע בשם ניטריט אשלגן המצוי בבשרים מעובדים, נקניקים, נקניקיות וכד’ וכן בגליצרין או E 422 המצוי בפירות יבשים, ליקרים, ממתקים ומאכלים דלי קלוריות.
לא מעט מומחים ממליצים על שתיה מרובה של מים. שתיה כזו אכן מונעת את ההתקפים אצל אנשים רבים. הסיבה לכך פשוטה להדהים. נוזלים המוכנסים לגוף מגיעים הישר למחזור הדם וגורמים להרחבת כלי הדם. עם זאת יש להתייחס לשיטה זו בזהירות ולו רק משום שכמות רבה של נוזלים חייבת גם להישטף אל מחוץ לגוף ואז בתוך כדי כך נשטפים החוצה גם מלחים חיוניים (ויטמינים ומינרלים) ולכן שתיה רבה מאוד עלולה גם להזיק עד כדי מצב של היפונתרמיה שעלולה אף לגרום למוות (הרעלת מים בלשון העם). עם זאת, שתיה כזו כשהיא מבוקרת, עשויה גם לשטוף החוצה חומרים מזיקים ולהציל את האדם מהנזק שלהם.
כל אחת מההמלצות שלעיל עשויה לפתור את האדם מצרתה של מיגרנה. עם זאת כאמור, חשוב להיוועץ ברופא שיידע לאבחן ולזהות את הסיבה למיגרנה ולהתייחס אליה בלבד, מבלי לגרום נזקים נוספים בתוך כדי טיפול לא נכון.