ד"ר חיים סדובסקי - רופא נטורופט

נוגדי פרכוסים ומייצבי מצב רוח

רעידות קיצוניות ופרכוסים הם חלק מתופעות הלוואי של תכשירים רפואיים נוגדי פסיכוזה, אולם לא רק בגללם מתבקשים חולים רבים ליטול בנוסף לנוגדי פסיכוזה גם תרופות נגד פרכוסים. תרופות אלה משמשות גם לייצוב מצב הרוח, לא פעם כאשר בגלל תופעות לוואי ובעיות אחרות נמנעת נטילת ליתיום, על אף שלעיתים נרשם ליתיום יחד עם נוגדי פרכוסים ולמרות שלנוגדי פרכוסים בעצמם עלולות להתלוות תופעות לוואי קשות רבות. בין תופעות הלוואי ייתכנו פגיעה בתפקודי כבד עד כדי אי ספיקת כבד, פגיעה בתפקודי כליות, דיכוי מוח העצמות ופגיעה בטסיות הדם ואפשרות לדימומים וכן הפרעות עיכול, בחילות, הקאות, צואה דמית או צואה שחורה, עליה במשקל, נשירת שיער, ופריחה.

נוגדי פרכוסים פועלים במספר מישורים כשהם מפחיתים פירוק מטענים חשמליים במוח, מעכבים התפרצות של אותות עצביים בלתי תקינים ומפחיתים את הסיכון להתקפי פרכוסים. מלכתחילה נרשמו תכשירים רפואיים אלה לטיפול בעוויתות ואפילפסיה. אולם מכיוון שתרופות הן עסק לכל דבר, נעשה על ידי יצרניות התרופות כל מה שניתן כדי לפתח שווקים חדשים. אחד השווקים החשובים הם חולי הדיכאון ובמקרה זה בעיקר חולים בהפרעה הדו-קוטבית, דהיינו מאניה דפרסיה. ההתפרצות נעשית למעשה לדלת פתוחה. לפסיכיאטרייה המודרנית אין ספק כיום, כי הבסיס לשיפור במצב הנפשי הוא רק טיפול תרופתי. התרופות נכנסו כל כך לתודעת הרופאים עד שמתרחש הבלתי רצוי ותיאוריה הופכת ל”אמת” בלי כל הוכחה מדעית מבוססת. כך ככל הנראה קרה עם נוגדי פרכוסים שהפכו באחת ל”מייצבי מצב רוח”.

השימוש במייצבי מצב הרוח החל בקרב חולים בשלבים מוקדמים מאוד של ההפרעה הדו-קוטבית

או במצבים קלים במיוחד. או אז, לאור העובדה שנצפתה הטבה לכאורה אצל חלק מחולים אלה, הפך השימוש בנוגדי פרכוסים נפוץ יותר כשהוא משולב בתרופות להשראת שינה ותרופות להרגעה. ואז, כשכל אלה אינם פועלים כמצופה, נעשה שימוש גם בנוגדי פסיכוזה שמלכתחילה נעשה בהם שימוש לחולי סכיזופרניה.

לפי הפרוצידורה הרפואית המקובלת נהוג לשנות ולהחליף מידי פעם תרופות ולשנות את דרכי הטיפול אצל מטופלים הסובלים מהפרעות דיכאון וחרדות בכלל וחולי מאניה דפרסיה בפרט. החלפת הטיפול הרפואי נוהגת בגלל תופעות הלוואי הקשות הנלוות לתרופות ובעיקר מכיוון שההשפעה המיטיבה לכאורה של התרופות פגה והולכת עד שיש צורך לעשות שימוש בתכשיר רפואי אחר. מהניסיון המצטבר בטיפול בחולי מאניה דפרסיה מסתבר שנדיר ביותר טיפול תרופתי כלשהו השנמשך זמן העולה על מספר חודשים.

אחד מנוגדי הפרכוסים הנפוץ ביותר הוא קארבאמאזפין (Carbamazepine) הידוע יותר כטגרטול וכן קרבי, טריל וטימוניל רטרד. מבחינה כימית, דומה קארבאמאזפין לנוגדי דיכאון טריציקליים כשהוא משפיע על מערכת העצבים המרכזית ולכן טוב לכאורה לייצוב מצב הרוח. כמו כן מפחית הטגרטול את הסיכון להתקפי פירכוסים שעלולים להופיע עקב התפרצות אותות עצביים לא-תקינים במוח ולכן טוב לכאורה כנגד פרכוסים.

בין השימושים העיקריים בתרופה: טיפול בהפרעות פסיכוטיות, הפרעות התנהגות והפרעות פסיכוטיות, להקלה על כאבי עצבים, להקלת הכאב המופיע לסירוגין עקב נזק לעצבי הגולגולת, לטיפול ממושך באפילפסיה, לטיפול בעוויתות, לטיפול במצבי בולמיה ולטיפול במצבי כוריאה (תנועות בלתי רצוניות).

מכיוון שטגרטול משפיע גם על מערכת ייצור מרכיבי הדם, הוא עלול להחמיר תופעות של אנמיה וחוסרים בדם. משום שהוא משפיע גם על מאזן המים בגוף, הוא עלול לגרום לקשיי השתנה ומפני שהוא משפיע על מערכת ההולכה החשמלית בלב, הוא עלול לגרום למחלת לב וכלי דם. כמו כן עלולה התרופה לגרום גם גלאוקומה והפרעות התנהגות.

בנוסף לאלה יש לשקול מתן התרופה לחולי סוכרת מכיוון שהתרופה עלולה להגביר הפרשת סוכר בשתן. כמו כן חשוב לדעת שנטילת ליתיום יחד עם קארבאמאזפין עלולה להחמיר בעיות נוירולוגיות. חשוב למדוד ולנטר את רמות התרופה בדם, מכיוון שככל שהרמות גבוהות יותר, כך רב הסיכון לתופעות לוואי ולפגיעה בריאותית. ולכן בעת רמות גבוהות מדי בדם יש להפחית את המינונים של התרופה ואף להפסיקה כליל.

שימוש בטגרטול, עלול לפגוע ולגרום שינויים בתמונת הדם בין תופעות הלוואי האפשריות יהיו: צואה בצבע שחור או לחילופין צואה חיוורת, פה יבש, כאבי בטן, הקאות, שלשול ולחילופין עצירות, דם בשתן או בצואה, קשיים או כאבים בעת מתן שתן, קוצר נשימה, שיעול וצרידות, כאבי פרקים או עצמות, נדודי שינה, כאבי ראש, סחרחורת וחוסר יציבות, הזיות, חרדות, טשטוש ראייה או ראיה כפולה, הסתנוורות, קשיי דיבור, חום וצמרמורת, כפות רגליים וקרסוליים נפוחים, לחץ בחזה, אדמומיות וגירודים בעור, שנוי צבע בעור וצהבת, נפיחות בבלוטות הלימפה, דיכוי יצירת תאי דם לבנים ופריחה.

שימוש ממושך בטגרטול עלול לפגוע בהטמעת ויטמין A ולפגוע בחומצה פולית עם כל ההשלכות המתחייבות. מחסור בויטמין A עשוי לגרום לפגיעה במערכת החיסון, בעור, בעיניים ובאיברים נוספים ואילו מחסור בחומצה פולית עלול לגרום לפגיעה במערכת העצבים ועלול לגרום לעליה ברמת הומוציסטאין שעשוי להביא להתפתחות טרשת עורקים וסיכון לחסימת כלי דם.

עוד תכשיר רפואי נוגד פרכוסים חשוב המשמש בעיקר לטיפול לאפילפסיה כמו גם לשם ייצוב מצב הרוח בחולים המאובחנים כמי שסובלים ממאניה דפרסיה, הוא סודיום ואלפרואט (Sodium Valproate) או חומצה ולפרואית (Valproic acid) הידוע גם בשמות דפלפט, ואלפורל, אורפיריל ועוד. תופעות הלוואי של סודיום ולפרואט דומות לאלה של התכשירים האחרים מקבוצת נוגדי הפרכוסים.

כוכבת אחרת בשוק נוגדי הפרכוסים שהחלה לשמש לאחרונה כחלק מהטיפול במאניה דפרסיה היא טופיראמאט (Topiramate) (טופמקס). כתכשיר רפואי החוסם תעלות נתרן, מעכב שחרור גלוטאמאט ומגביר את פעילותו של גאבא, נמצא טופיראמאט יעיל לכאורה גם לטיפול במצבים פסיכוטיים. גם לתרופה זו תופעות לוואי שעלולות להיות קשות כגון: הפרעות במצב הרוח, כאבי שרירים ומפרקים, סחרחורת וראיה מטושטשת, אבנים בכליות, בחילות, התנפחות של הפנים, התנפחות של השפתיים והלשון, פריחה ועוד.

תכשירים נוספים בקבוצת נוגדי הפרכוסים (לא כולם משמשים לטיפול גם במאניה דפרסיה), הם למוטריג’ין (Lamotrigine), פניטואין (Phenytoin), אוקסקארבאזפין (Oxcarbazepine) וגאבאפנטין (Gabapentin)

הפועלים במנגנונים שונים עם תופעות לוואי מתאימות. בגין מרבית תופעות הלוואי של תרופות נוגדות פרכוסים כפי שנרשם לעיל, יש להפסיק מיד לנטלן ולעיתים אף למהר לחדר מיון.