ד"ר חיים סדובסקי - רופא נטורופט

פנותיאזינים

בסה”כ משמשים כיום יותר משלושים תכשירים רפואיים לטיפול במצבים פסיכוטיים. התכשירים הותיקים והשכיחים ביותר לטיפול בהפרעות פסיכוטיות הם קבוצת הפנותיאזינים (Phenothiazines), וביניהם התרופות תיורידאזין (רידזין) (Thioridazine), פלופנאזין (פלודקאט) (Fluphenazine), פרפנאזין (פרפנאן) (Perphenazine), כלורפרומאזין (טרוקטיל) (Chlorpromazine), סולפיריד (מודל או מודל פורטה) (Sulpiride) ופרומתאזין (פרותיאזין) (Promethazine). אלו הם חומרים כימיים גבישיים בצבע ירוק אפור עד ירוק צהוב, אשר אינם מסיסים במים. מלבד השימוש בהם כתכשירים אנטי פסיכוטיים, הם משמשים גם כתכשירים לקטילת תולעי מעיים וכן כתרופות למניעת בחילה והקאות, בעיקר כאלה שמקורן בטיפול תרופתי כלשהו. לחילופין משמשות חלק מהתרופות הללו לטיפול בשיהוקים קשים. אלו הן תרופות נוירולפטיות (neuroleptic) הפועלות על תאי העצב (נוירונים) במוח כדי לשנות התנהגות פסיכוטית.

תרופות אלה כמו מרבית התרופות האחרות המשמשות ברפואה המערבית או הרפואה המשלימה לסוגיה, חוסמות ולעיתים אף הורסות קולטנים למוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) והורמונים, בעיקר את הקולטנים לדופאמין 1D ו- 2D (האות D מייצגת את האות הראשונה במילה דופאמין), כמו גם קולטנים למוליכים כימיים, הורמונים ומוליכים עצביים נוספים כגון סרוטונין ומתערבות משום כך בתהליכים כימיים שמתחוללים בין תאי העצב במוח ומשנות את מהלכם. משום יכולתן זו, משמשות תרופות אלה לטיפול במצבים פסיכוטיים שונים כגון: מאניה, הפרעות נפשיות ורגשיות, סכיזופרניה, הזיות, שיטיון ובלבול מנטלי, תוקפנות, חרדות, הפרעות התנהגות, או כל מחלה אחרת עם הפרעות בשיפוט. מכיוון שעדיין לא נמצאה התרופה שמטפלת רק בסיבה שבגללה היא ניטלת (טיל מודרך), עשויים התכשירים מקבוצה זו לחסום את מרכז ההקאה, להשפיע על בלוטת יותרת המוח ולהפחית הפרשת ההורמון וזופרסין המונע איבוד נוזלים ומסייע לשמירה על לחץ דם תקין, להפחית הפרשת ההורמון ACTH השולט על חלק ממערכת החיסון ועוד. כמו כן עשויים תכשירים אלה להגביר הפרשת ההורמון פרולקטין האחראי בין היתר על הפרשת חלב.

מכיוון שבעיות רפואיות שונות עלולות להשפיע על השימוש בפנותיאזינים. צריך בגלל הסיכון לשלול אותם לפני נטילת תרופה מקבוצה זו כדי לא להחמיר את הבעיות.

• ערמונית מוגדלת – קשיים בהטלת שתן עלולים להחמיר.
• הפרעות במתן שתן – ההפרעות עלולות להחמיר
• מחלות ריאה – החמרה בקשיי נשימה והפחתה ביכולת להשתעל ולפלוט ליחה שהצטברה, מעלה את הסיכוי לדלקת ריאות.
• מחלות כליות – סיכון להיווצרות לחץ דם נמוך.
• תסמונת ריי (Reye’s syndrome) – עליה בסיכון לפגיעה בכבד.
• כיבי קיבה – פגיעה ברירית הקיבה והחמרה של הכיבים
• מחלות כבד – מצב הכבד עלול להחמיר, רמות התרופה בדם עשויות להיות גבוהות יותר.
• פרקינסון – החמרת הסימנים
• אפילפסיה – החמרת תופעות הלוואי
• מחלות כלי דם במוח – עליה מסוכנת בחום הגוף
• שימוש באלכוהול – סיכון גבוה לפגיעה בכבד ו\או מכת חום

מלבד אלה יש לשים לב גם לבעיות הרפואיות הבאות:

• מחלות לב וכלי דם
• הפרעות קצב לב
• גלאוקומה (ברקית)
• סרטן שד

ולא זו בלבד אלא שפעולות הגומלין האפשריות ותגובה בין תרופות מקבוצת הפנותיאזינים עם תרופות אחרות עלולות להיות מסוכנות ולפגוע בבריאות. שילוב עלול להגביר את השפעת אחת מהקבוצות או השפעת שתי הקבוצות גם יחד ולגרום לעלייה בפעילותן ובתופעות הלוואי שלהן עד כדי סיכון של ממש ולכן יש להיזהר בנטילתן. יש לשים לב ולעדכן את רופאך על נטילת תרופות כגון אלה:

• תרופות הרדמה
• תרופות נרקוטיות לשיכוך כאבים
• תרופות לטיפול בטיקים
• תכשירים נוגדי עוויתות
• בנזודיאזפנים להרגעה, לשינה ולהפגת מתח
• אנטי היסטמינים נגד מצבים אלרגיים
• תרופות אנטיפסיכוטיות מסוגים שונים
• ליתיום לטיפול במאניה דיפרסיה
• תרופות נגד בחילות והקאות
• תרופות אנטי כולינרגיות
• חוסמי בטא להורדת לחץ דם ולטיפול בתסמינים של יתר פעילות בלוטת התריס
• תכשירים מסוגים שונים המשמשים נגד דיכאון

כמו כן עלול שילוב תרופות מקבוצת הפנותיאזינים עם תרופות להסדרת קצב לב, או עם אריטרומיצין (סוג אנטיביוטיקה), או עם ציסאפריד (להגברת ניע של הושט והקיבה), להגביר תופעות לוואי של פנותיאזינים והשפעתם על הלב, לגרום לפגיעה אפשרית בפעילות החשמלית של הלב ולהביא להפרעות בקצב לב עד כדי סכנה לחיים.

שילוב פנותיאזינים עם תרופות אחרות יביא דווקא להפחתת השפעתן. ביניהן יהיו:

• תרופות להקלת התסמינים במחלת פרקינסון
• אמפטאמינים, תרופות המעוררות את מערכת העצבים המרכזית
• אדרנלין
• תרופות נוגדות חומצה
• תרופות להפחתת חומצת הקיבה

תרופות אחרות עלולות לגרום לתגובות בלתי צפויות והפוכות כגון שילוב פנותיאזינים עם פניטואין לאפילפסיה שאז תתפתחנה הפרעות בריכוז.

בין תופעות הלוואי האפשריות של התרופות מקבוצת הפנותיאזינים, או רק של חלקן, ניתן למצוא: הפרעות שינה, סיוטי לילה, נמנום, חוסר מנוחה, סחרחורת, בלבול, עצבנות, חרדה והתרגשות, יובש בפה, תכיפות או הפרעות במתן שתן, צבע שתן עלול להפוך חום, ורוד או אדום, עצירות, הפרעות בתיאבון, הפרעות עיכול, בחילות והקאות, צרבת, עצירות, הפרעות ברמות הסוכר בגוף, שינויים בכמות תאי הדם, רגישות העור לשמש, התכהות וכתמים על העור בעיקר בחשיפה לשמש, טשטוש ראיה, הזעה מוגברת, שיעור יתר, הפרעות בקצב לב ועוד. לעיתים נעלמות תופעות הלוואי מעצמן ולעיתים הן מטופלות בהצלחה לכאורה ע”י תרופות אחרות.

במקרים שבהם מופיעות תופעות לוואי אחרות חשוב להודיע לרופא המטפל. כך כמו בעת הופעה של משקעים ברשתיות העיניים וראיה מטושטשת, פריחות ודלקות עור, עייפות שאינה במקומה, הירדמות שאינה בשעתה, דיבור עילג, עליה במשקל, קשיון של הפנים והגפיים (פארקינסוניזם), תנועות בלתי רצוניות וליקויי תנועה (דיסקניזיה מאוחרת), גרירת רגליים, וסת בלתי סדירה, כאב וגודש בחזה, הפרעות בתפקוד מיני, שפיכה לאחור, הפרשת חלב מהשדיים ואימפוטנציה אצל גברים. חשוב להודיע על תופעות לוואי אלה לרופא בעיקר מפני שחלק מתופעות הלוואי הללו עשויות להופיע בגלל תרופה אחת ולא להופיע עם נטילת תרופה אחרת מקבוצת הפנותיאזינים. עם זאת, מסתבר שחלק מתופעות הלוואי, כגון תנועות בלתי רצוניות, עלולות להפוך להתנהגות של קבע ולהישאר גם לאחר הפסקת נטילת התרופה.

לא פעם חשוב להפסיק מיד את נטילת התרופות משום שרב נזקן של התרופות על תועלתן. כך יהיה עם חום גבוה, קשיי נשימה, עילפון, סחרחורת, פגיעה בספירת הדם, פריחה, צהבת ופגיעה בתפקודי כבד, קשיי בליעה, הפרעות בקצב לב. ככלל אין התרופות האנטיפסיכוטיות מומלצות כטיפול לתקופה ארוכה עקב הסיכון להתפתחות “טארדיב דיסקינזיה” שבאה לידי ביטוי בתנועות מוגזמות של הלשון והידיים כתגובה לחסימת הקולטנים לדופאמין ורגישות עקב חשיפת היתר למוליך עצבי זה.

בין תופעות הלוואי הנוספות לנטילת התרופות מקבוצה זו, תהיה פגיעה בספיגת רכיבי מזון כויטמינים ומינרלים חיוניים אשר בגלל חסרונם עשויות להופיע תופעות לוואי חמורות נוספות. עם זאת ניתן לחפות על תופעות אלה, בהתאם לסוג המזון שאוכל החולה ולפי חסרים אפשריים במזונו, בעזרת תוספת ויטמינים ושאר תוספי מזון בפיקוח מטפל מוסמך. בין הויטמינים החשובים יהיה ויטמין E, ויטמינים מקבוצת B, המינרל סלניום ועוד. בנוסף לאלה הראו כמה מחקרים כי תרופות מקבוצת הפנותיאזידים מדלדלות את מאגרי קו-אנזים Q-10 הנוצר באופן טבעי בגוף, עד שיש טעם ליטול אותו כתוסף.

מלבד זאת מסתבר שגם לרמת ההורמונים המופרשים מההיפותלמוס יש קשר הדוק עם הפעילות שמופעלת ע”י דופאמין. פנותיאזינים מעכבים למעשה גם את הפעילות ההורמונלית של בלוטת ההיפותלמוס ולא זו בלבד אלא שלעיכוב פעילות הורמונלית זו ישנן מדרך הטבע השלכות על פעילות של בלוטות נוספות כמו בלוטת יותרת המוח ואחריה גם בלוטות נוספות המייצרות ומפרישות הורמונים.

פנותיאזינים משמשים גם כרעל להדברת חרקים.