ד"ר חיים סדובסקי - רופא נטורופט

צמחי מרפא ונוגדי דיכאון טבעיים

בחגיגת התכשירים הרפואיים לטיפול במחלה הנפוצה בעולם, דיכאון, משתתפים גם תכשירים “טבעיים” שמקורם בדרך כלל בצומח, השימוש ב”צמחי מרפא” נעשה הרי במשך מאות ואלפי שנים לפני שהפכו חלקם לתרופות קונבנציונאליות מן המנין. במקומות רבים בעולם נמכרים התכשירים הטבעיים עד היום, בכמויות רבות יותר מכל תרופה אחרת לטיפול בדיכאון.

מתמצית עלי ג’ינקו (תלתלי הנערה) מפיקים כבר אלפי שנים בסין וביפן את הג’ינקו בילובה (Ginkgo Biloba) המכיל בין החומרים הכימיים הפעילים שלו גם פלבנואידים נוגדי חימצון, טרפנואידים ובעיקר חומרים המונעים את קרישת הדם בנימי הדם הקטנים. מלבד טיפול בדיכאון וחרדות, נעשה בג’ינקו שימוש גם לשם טיפול בכאבי ראש, סחרחורות, בעיות זיכרון וריכוז, צלצולים באזניים, צליעה לסירוגין וכאבים ברגליים. אין לקחת את הג’ינקו יחד עם תרופות נוגדות פסיכוזה משום שיחדיו הם עלולים לגרום פרכוסים.

מאיים שבדרום האוקיינוס השקט ובמיוחד מפולינזיה, מגיע קווה-קווה (Kava-kava) אשר חומרים פעילים שבו משפיעים על קולטני גאבא מסוגA וככל הנראה גם על קולטנים למוליך העצבי דופאמין 2D. השורש והקליפה של קווה קווה שבהם נעשה שימוש, פועלים במגוון שטחים. לדיכוי תיאבון, להפחתת חרדות, להסדרת קצב לב לאלחוש מקומי, להרפיית שרירים ועוד. עם זאת, על אף ההצלחה שנחל קווה-קווה בארצות המערב, יש להיזהר בנטילתו ובמיוחד אסור לחולי כבד ליטול אותו. גם חולים הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות, תרופות להרגעה או תרופות להשריית שינה, אסורים בנטילת קווה-קווה, מה שמותיר בעצם את מרבית חולי הדיכאון מחוץ למעגל המשתמשים בקווה-קווה. ובכלל, עקב הסיכונים הורד קווה קווה מהמדפים במקומות רבים בעולם ואינו ניתן למכירה.

רודיולה (Rhodiola rosea) מפחית ומקל על מצבי לחץ, חרדות ומתח. חומרים כימיים שבצמח זה מעכבים ככל הנראה את השפעת ההורמון אדרנלין אשר מופרש בכמות רבה בעיתות לחץ ומתח. נטילת רדיולה נחשבת לפתרון יעיל ובטוח לכאורה לטיפול במצבי דיכאון קל.

ולריאן (Valerian) יעילים לטיפול בהיסטריה, במצבי עצבנות ואי שקט, במקרים של נדודי שינה ו/או שינה לא שקטה ואף לטיפול בכאבי ראש על רקע של לחץ נפשי. מכיוון שולריאן מחקה כנראה את המוליך הכימי עצבי GABA הפועל בין תאי העצב במוח, הוא מדכא פעילות מסוימת במוח וכן לא מומלץ הולריאן לשימוש במשך זמן ארוך ובוודאי שלא במינונים גבוהים עקב האפשרות המסוימת של פגיעה בתפקודי המוח.‏

פסיפלורה (Passion flower-Passiflora incarnata), שיח ירוק עד הגדל במהירות ומגיע לשיא גודלו בתוך שנה עד שנתיים ומשמש במקומות רבים כגדר חי. לפסיפלורה פרי חמצמץ הידוע כצמח מרפא המסייע לשינה טובה יותר לכאורה, משמש להרגעה ולהפגת מתחים ומהווה משום כך, מרכיב חיוני בפורמולות “טבעיות” שונות.

מליסה (‏Lemon Balm‏ - ‏Mellisa Officinais‎) יעילה לכאורה לשיפור מצב רוח שפוף שלא על רקע פתולוגי, כמו גם לטיפול בכאבי ראש, כאבי מחזור ומיגרנות. פעילות המליסה איטית באופן יחסי ומחייבת צריכה קבועה של עלי ופרחי מליסה כחליטת תה. מליסה מכילה חומרים פעילים כמו שמנים אתרים כגון ציטרל ‏וציטרונלה, טרפנים ופלבנואידים.

ג’ינסנג (‏Ginseng), מאפשר בגלל השפעתו המרגיעה על מערכת העצבים, התמודדות עם מצבי מתח ולחץ ועם דיכאון בצורה יעילה למדי. כו כן הוא יעיל במידה מסוימת לטיפול באימפוטנציה וחולשה כללית. לא מומלץ לתת לילדים ולמי שסובל מיתר לחץ דם או הפרעות קצב לב.

סכיסנדרה (Schisandra-Schisandra chinensis), צמח מרפא, ממריץ עדין הנוגד דיכאון, אשר נפוץ במיוחד ברפואה הסינית.

אולם אין ספק שהמלך הבלתי מעורער של צמחי המרפא שניטלים לצורך טיפול בדיכאון, הוא “פרע”, שמו העברי של צמח מרפא הידוע גם כסנט ג’ון וורת (St John`s wort) על שמו של הקדוש הנוצרי ג’ון הבפטיסט עקב זמן תחילת פריחת הפרחים החופף לחגיגות יום “ג’ון הבפטיסט” אשר חל ב- 24 לחודש יוני. פרע ידוע גם כהיפריקום פרפוראטום (Hypericum Perforatum), מונח לטיני שמקורו בשפה היוונית ופירושו: “מעל רוחות הרפאים” לכאורה בגלל ניחוחו מגרש השדים ורוממות הרוח שהכניס הצמח בחולים. פירוש המלה פרפוראטום “מחורר” על שום הבלוטות השקופות הנראות כחורים זעירים שניתן לראות בעלים. אלו הן שלפוחיות שקופות המכילות היפריצין שהוא ככל הנראה אחד משני החומרים הפעילים ביותר בין החומרים הכימיים בפרע.

לצמח זה עלים קטנטנים ופרחים בעלי צבע צהוב עז. על אף שהוא גדל בר בחלקים רבים בעולם, ממלא כיום הפרע שדות רחבים הנזרעים במיוחד בגרמניה, אנגליה, ארה”ב וארצות נוספות. פרע נרשם ע”י מרבית הנטורופטים והמומחים לרפואה טבעית כצמח המרפא המוביל לטיפול במצבי מתח, למניעת נדודי שינה, להפחתת חרדות, להרגעת אי-שקט ולמניעת דיכאון כששימוש נעשה בחלקים העליונים של הצמח (עלים, פרחים ואף גבעולים) בדרך כלל כחליטת תה, אם כי נעשה בו שימוש גם כחליטות בשמן, טינקטורות אלכוהוליות וכמובן מיצוי יבש בקפסולות וטבליות.

עשרות מחקרים נערכו במטרה לגלות מהי דרך פעולתו של פרע, אולם למרות שאין עדיין מידע מושלם, ברור שהשפעותיו על המוח דומות מאוד לאלו של כמה תכשירים קונבנציונאליים נוגדי דיכאון ובעיקר דומות להשפעה של הטיפול בחשמל, אם כי ברמה נמוכה בהרבה. פרע מכיל למעלה מחמישים חומרים פעילים וביניהם: היפריצין (hypericin), איזוהיפריצין (isohypericin), פסוידוהיפריצין (pseudohypericin), היפרפורין (hyperforin) וכן טאנין (tannin), פלבונואידים (flavonoids), פרוציאנידים (Procyanidins), שמנים נדיפים, קרוטנואידים (נגזרות ויטמין A), ויטמין C, כולין, שרף ועוד. על אף שככל הנראה מהווים היפרפורין והיפריצין את החומרים הפעילים העיקריים המצויים בפרע, הנה דווקא פעילות משותפת של כמה גורמים גם יחד המצויים בפרע, מאפשרת ככל הנראה מניעת קשירה לקולטנים ומתוך כך עיכוב ספיגה מחדש של מוליכים עצביים כגון: סרוטונין, נוראדרנלין, גאבא ודופאמין, מה שמאפשר חשיפה ארוכה יותר לרכיבים אלה, ובעיקר לסרוטונין שתביא לעליה ושיפור במצב הרוח.

הצמח אינו גורם להתמכרות ויש לו ככל הנראה תופעות לוואי קלות בלבד וביניהן עייפות, תגובות של אלרגיה או מחושים בבטן אצל מיעוט מבוטל מהחולים, מה שמביא אותו למקום ראשון בארצות רבות בשכיחות השימוש מבין כל התכשירים הרפואיים הקונבנציונאליים או הטבעיים לטיפול בהפרעות שינה, במצבי חרדה, לכאבי ראש, אי שקט ודיכאון. עם זאת, ממחקרים שונים עולה שהפרע יעיל מאוד רק במקרי דיכאון קלים או בדיכאון של גיל המעבר ודווקא אינו יעיל לטיפול בדיכאון מז’ורי, דיכאון כבד שממנו סובלים מרבית החולים בדיכאון כרוני.

לפרע שימושים רפואיים נוספים לפי צורת המיצוי (שמן, טינקטורה, תערובת וכו’). יש לו תכונות אנטיביוטיות כשהוא משמש כתכשיר נגד חיידקים, כחומר אנטי ויראלי וכתכשיר לטיפול בתולעים. הוא משמש לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, מסייע לריפוי פצעים ואף נקיעות מפרקים, לכאבי שרירים, כוויות, למניעת עודף ליחה, להפרעות עיכול, למניעת שלשול ולטיפול בדיזנטריה, לטיפול בדימומים, לחיזוק מערכת החיסון ועוד.

כמו כל תכשיר רפואי יש להיזהר גם בפרע. אין להיחשף לשמש או לאור חזק בזמן השימוש בפרע עקב נזקים אפשריים לעיניים. אסור לצרוך פרע יחד עם תרופות נוגדות דיכאון מסוג של SSRI מחמת הסיכון ליצירת עודף של סרוטונין שעשוי לבוא לידי ביטוי בהזיות, רעידות, בלבול, שינויים בלחץ-דם, הפרעות בקצב הלב, התכווצויות, חום, ובמקרים קיצוניים גם בתרדמת וחוסר הכרה. לא מומלץ גם לתת פרע לילדים. וכן חשוב לדעת שיש לפרע תכונות המחישות פירוק של תרופות, עקב זירוז פעילות של חלק מאנזימי הכבד ולכן הוא ישבש את הפעילות ויפחית את היעילות של רשימת תרופות ארוכה. ובכלל, חשוב להזכיר שבדרך כלל אין ליטול צמחי מרפא יחד עם תרופות קונבנציונאליות. השילוב עלול להיות קטלני לעתים ולכן יש להודיע לרופא על נטילת צמחי מרפא עוד לפני שרשם תרופה כלשהי.

ובכלל, למרות הדימוי ה”בריאותי” שיש לחומרים “טבעיים” שונים, כדאי לזכור שגם ארס נחשים ועקרבים טבעי למהדרין. גם נפט טבעי לחלוטין. לא כל מה שנכתב עליו “טבעי”, הוא גם בריא. ואכן כאן אולי המקום להזהיר שצמחי מרפא אינם צמחים תמימים. בדרך כלל אין הם מהווים מזון. יש להיזהר בנטילתם ויש להתייחס בזהירות לכמות הניטלת ולו רק משום שיש בהם חומרים כימיים פעילים אשר עלולים לגרום תופעות לוואי קשות.

ושלא תצטרכו גם צמחי מרפא “טבעיים”