צרבת
על פי ההנחה המקובלת מתרחשת תחושת צרבת בגלל רפיון הסוגר הוושתי התחתון המפריד בין הושט והקיבה, מה שמאפשר עליית חומצה מהקיבה לושט במצב המכונה “ריפלוקס”. יש אף מי שמניח שמדובר בעודף חומצה מלחית (הידרוכלורית) בקיבה, עודף הפורץ אל הושט. בדרך כלל נעשה גם קשר בין “בקע סרעפתי”, מצב של התרחבות הפתח שבסרעפת שדרכו עובר צינור הוושט, לבין ריפלוקס וצרבת. ולמרות כל ההנחות לא ברור עד כה מדוע אנשים בעלי עודף משקל, נשים בהריון, מעשנים או צרכני אלכוהול סובלים יותר מאחרים מבעיית צרבות.
בדרך כלל מומלץ להימנע מכל מה שעלול להעלות את רמת החומצה ולהיזהר באכילת עגבניות, בצל, תפוזים ומאכלים מתובלים ולהימנע מעישון ושתיית אלכוהול. כמו כן נהוג לטפל בצרבת בעזרת תכשירים בסיסיים נוגדי חומצה ההופכים את מיץ הקיבה החומצי לנוזל ניטרלי. כמו כן נעשה לא פעם שימוש בתרופות החוסמות משאבות מימן ומונעות בכך את יצירת החומצה בקיבה וכן משתמשים בתרופות המשפיעות על התנועתיות וההתכווצות של דרכי העיכול.
עם זאת, למרות שתחושת צרבת מופיעה בעקבות אכילה ושתיה של מוצרי מזון ומשקה מסוימים, דווקא אין “למרבה הפלא”, קשר בין צרבת לבין מזון בעל תכולת חלבון גבוהה כדוגמת בשר הגורם מעצם טבעו להפרשה רבה של חומצה בקיבה, אלא דווקא לאכילה של מיני מזון בלתי מזיקים לכאורה, בסיסיים או ניטרליים כגון מאפים ומוצרי בצק, מאכלים מטוגנים ומשקאות קלים, מה עוד שיש מי שאיננו סובל מבעיית צרבת למרות שהוא נמצא בקבוצת סיכון לכאורה. מכאן שלתחושת צרבת אין קשר למיני המזון שנכתבו לעיל הגורמים לכאורה לעליית החומצה בקיבה אלא דווקא למזון המכיל בעיקר סוכרים ושומנים הזקוקים דווקא להפחתת החומצה כדי שתתאפשר פעולתם של האנזימים המפרקים אותם, אנזימים בסיסיים כגון ליפאז ועמילאז שמקורם ברוק או בלבלב.
מכל אלה עולה שעל אף שלכאורה לא מובנת לאשורה הסיבה לבעיית צרבת, הנה זו דווקא פשוטה להדהים. תחושת צרבת הינה בסך הכל תחושה שמטרתה לגרום להפרשה רבה יותר של רוק. וזאת משום שהרוק ניטרלי בדרך כלל ומכיל ביקרבונאט ואנזימים בסיסיים כגון ליפאז ועמילאז הנחוצים לפירוק עמילן ושומן. אנזימים שאינם יכולים לתפקד בסביבה החומצית בקיבה ולכן יש צורך בהפרשה רבה של רוק המכיל את האנזימים האלה ואת הביקרבונאט הבסיסי המנטרל מעט את החומציות בקיבה. זו גם הסיבה שתחושת צרבת עשויה להתגבר בזמן השינה יותר מהרגיל, שהרי בזמן שינה, הרוק אינו מופרש באופן טבעי.
ולא זו בלבד אלא שגם אכילה מהירה של מזון המכיל שומן ופחמימות מהווה מתכון מובהק לתחושת צרבת.
מבדיקת מתנדבים בריאים שאכלו במהירות לחמניה, המבורגר וצ’יפס וסיימו בתוך חמש דקות לעומת מתנדבים בריאים שאכלו במתינות לחמניה, המבורגר וצ’יפס וסיימו לאחר חצי שעה, עולה שמספר אירועי צרבת אצל אלה שאכלו מהר היה גבוה בהרבה ממספר אירועי צרבת אצל הסועדים המתונים. לעובדה זו ניתן להוסיף את העובדה שלעיסת מסטיק אחרי ארוחה מפחיתה מקרי צרבת. מכאן עולה שלעיסה ממושכת והפרשת רוק רבה יותר, רוק המסייע לעיכול פחמימות ושומנים, תמנע צרבת.
כיוון שכך מובן שצרבת מופיעה בעצם כגורם שעשוי להזהיר אותך מפני מה שעלול להזיק לבריאותך. כל שעליך לעשות הוא להימנע ממה שגורם לצרבת וזו תיעלם כבמטה קסם. קל למנוע צרבת. הדבר נעשה ממש מהיום למחר. אכן יש להימנע ממזונות ורכיבים מסוימים אם כי לא מכל אלה שמהם מקובל להימנע. בעיקר יש להפחית או להימנע באכילת מאפים ושאר מיני מזון המבוסס על קמח, בשר מעובד, אורז לבן, משקאות העשויים מכימיקלים, שמן שרוף, אכילת שוקולד וסוכר לבן. כמו כן חשוב להימנע ממידה רבה של אלכוהול ומעישון סיגריות בכלל. חשוב לאכול מיני מזונות מלאים כגון דגים, בשר טרי שאינו מעובד, ירקות ופירות טריים, קטניות (לא מקופסא), אגוזים, שקדים וגרעינים (עדיף לא קלויים) ולשתות מים במקום נוזלים כימיים
בנוסף לכך חשוב לזכור תמיד ללעוס את המזון במתינות ולאכול את הארוחה האחרונה בכל יום לא יאוחר מארבע שעות לפני השינה.