קמפילובקטר
למרות שחיידק הקמפילובקטר (Campylobacter) ידוע כבר למעלה ממאה שנים, הנה רק משנת 1977 ידוע דבר הנזק שהוא עלול לגרום לבריאותם של בני אדם. מכיוון שהחיידק מתרבה בצורה הטובה ביותר בחום של 44-43 מעלות צלסיוס, ניתן למצוא אותו באופן טבעי כחלק מהפלורה שבמערכת העיכול של ציפורים שחום גופן מתאים לרביית החיידק, אולם הוא מצוי באופן טבעי גם בגופם של יונקים.
ולמרות זאת, זהו חיידק רגיש למדי. על אף רמת החום הגבוהה יחסית שבו הוא מתרבה וחי, מסתבר שחום של כ55- מעלות צלסיוס מחסל אותו. החיידק רגיש מאוד גם למלח ולכן אין לו תקומה במזון מלוח ברמה של 2%. למרות שהוא מסוגל לשרוד בחומציות נמוכה הרי שכנגד רמת החומציות הגבוהה שבקיבה, אין הוא יכול לעמוד. אולם, בכל זאת, למרות כל הקשיים, מצליח לעתים החיידק לחדור למעיו של האדם כשהוא צולח את המכשולים.
לאחר שחדר החיידק למערכת העיכול של האדם, נדרשים לו בין יום אחד ועד עשרה ימים כדי לגרום את הסימפטומים האופייניים כמו כאבי בטן עזים, שלשול שלעתים עלול להיות דמי, ושאר הסימנים המאפיינים מחלות מעיים זיהומיות.
אולם יש לציין שהידבקות בחיידק מאפיינת טיפול רשלני וחסר אחריות במזון. מכיוון שעובדה היא, כי פגיעת החיידק נדירה יחסית, למרות שכמעט כל העופות המשווקים בישראל נגועים בקמפילובקטר, שהרי זוהי סביבתו הטבעית. העובדה שלא כל בני האדם סובלים מפגיעתו, עשוייה להעיד על תנאי היגיינה לא נאותים בעת הטיפול במזון ו/או על מערכת חיסון פגועה אצל מי שנדבק בחיידק.
בישול/צליה/טיגון מתאימים גורמים בכל אופן לחיסולו של החיידק, שאינו עומד כאמור בפני טמפרטורות של 55 מעלות צלסיוס.