ריטלין
אחד מהתכשירים הרפואיים הנפוצים ביותר בין ילדים הוא גם הממריץ השכיח ביותר, ממריץ עדין יחסית של מערכת העצבים המרכזית, כוכב ללא עוררין, מתילפנידאט (methylphenidate), הידוע גם כריטלין (Ritalin), מטאדאת ER (Metadate ER) או קונצרטה (Concerta), אשר דומה מאוד בהרכבו לאקסטזי וניטל במינונים נמוכים יותר מהמינונים שאותם צורכים משתמשי האמפטאמינים הבלתי חוקיים.
סם שנוי במחלוקת זה, ריטלין, אשר שימש מלכתחילה לטיפול בהפרעת השינה נרקולפסיה, מפורסם בעיקר בעובדת היותו בחוד החנית של התרופות המשמשות לטיפול בהיפראקטיביות, הפרעות קשב והפרעות ריכוז. עקב המספר הגבוה, ההולך ועולה, של ילדים ואף מבוגרים המאובחנים כ- ADHD, הולכת נפיצות הריטלין ועולה בעולם.
ריטלין נמצא בשימוש מאז מחצית המאה העשרים ולמרות הזמן הרב שחלף מאז, אין מבינים עדיין לאשורה את הדרך שבה פועלת התרופה, לא ידוע כיצד בדיוק היא גורמת לשינוי בהתנהגות ולא מובן כיצד סם ממריץ הגורם לתחושת אופוריה, משפיע לטובה על הפרעה שדרוש לה דווקא סם מדכא. במשך שנים רבות היתה מקובלת ההנחה שריטלין מגביר שחרור של המוליך העצבי נוראדרנלין ואילו לאחרונה, התפרסמו מחקרים רציניים הקושרים את הריטלין למנגנון שחרור וקליטה של מוליך עצבי אחר, הדופמין, אשר כמותו עולה במרווחים בין תאי העצב בעקבות נטילת ריטלין.
ריטלין משפיע על חלק מהחולים לטובה, בעיקר בגלל שלוש סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא העלאת סף הרגישות, מניעת הסחת הדעת מחלק מההפרעות הסביבתיות ומאפשר ריכוז והתמקדות בלימודים, בקריאה ובכתיבה, תופעה המוכרת יפה למעשני הסיגריות ולשתייני הקפה הזקוקים לניקוטין ו\או לקפאין, סמים ממריצים גם הם, כדי להירגע ולהתמקד. הסיבה השניה היא הירידה בתיאבון שמהווה חלק מהתכונות של הסמים הממריצים כמו גם של הריטלין, תכונה חיובית בעיקר כשהיא מונעת אכילה בלתי מבוקרת ואת ההשלכות של אכילה כזו. של מאכלים המבוססים על קמח המכיל כמות רבה של חומצה גלוטאמית, ו\או אכילה ושתיה של מאכלים ומשקאות מעובדים המכילים חומרים מוספים הגורמים ומעצימים דיכאון. הסיבה השלישית היא התחושה הנעימה המושרית על ידי התרופה, תחושה טובה לכאורה שמקנה גם כל סם אחר חוקי או לא חוקי. כחצי שעה לאחר נטילת התרופה מופיעה תחושת סחרחורת נעימה הדומה לתחושה שלאחר שתייה מרובה של קפה או עישון סיגריות רבות ללא התחושות הקשות הנלוות אליהם, ונוצרת תחושת רגיעה כללית, בדומה לתחושה שנוצרת בעקבות נטילת תרופות להרגעה, אולם ללא ההירדמות שבאה בעקבותיהן.
משום תכונות אלה של הריטלין, מתקיים שוק ענק בלתי חוקי של בני אדם וביניהם סטודנטים רבים הנוטלים ריטלין שלא באמצעות מרשמי רופא או באמצעות מרשמים שהוצאו בטענות שווא. אלא שגם לתרופה זו כמו לתרופות אחרות יש תופעות לוואי וחלקן קשות. מתוכן ניתן למנות תופעות שכיחות כהפרעות שינה, עצבנות, או ירידה בתיאבון, וניתן גם למצוא, פרכוסים, “טיקים” או מצמוצי עיניים, דופק לב בלתי סדיר, רעידות, פריחה, חום, הזעה וכד’ שאז צריך להפסיק מיד את נטילת התרופה ולפעמים אף לפנות לחדר מיון.
גם ללא תופעות לוואי חמורות, כדאי לבצע באופן קבוע בדיקות ספירת דם ומדידת לחץ דם. חשוב מאוד לדעת גם שהריטלין היא תרופה הגורמת להתפתחות תלות אצל הנוטל אותה ובעת הפסקתה מוגברים שבעתיים התסמינים שבעטיים נלקחה. משום כך אין להפסיק את התרופה בבת אחת ויש להפסיקה בהדרגה תוך הורדת המינונים והגדלת מרווחי הזמנים, מה עוד שריטלין, כמו סמים אחרים, עשוי להצטבר ברקמות השומן של הגוף ולהשפיע גם בעתיד על המוח ומערכת העצבים.
התרופה ניתנת בחלוקה למספר מנות יומיות, במינון של 10-60 מ”ג ליום ומתחילה להשפיע בתוך 20 דקות עד חצי שעה. בנוסף לתכשירים הרגילים, קיימים גם תכשירים לשחרור איטי וממושך עד שתים עשרה שעות. טווח ההשפעה של התרופה עשוי להיות בין שעתיים ל16 שעות בהתאם למינון, להשהיית השחרור ולמשקל הגוף. כמו כן יש על התרופה הגבלות שיש לתת עליהן את הדעת: התרופה אסורה על מי שסובל מגלאוקומה, יתר לחץ דם, מחלת לב, בעיות פסיכיאטריות, אפילפסיה ובעיות נוירולוגיות אחרות.
ריטלין משפיע במשל כ- 4 שעות ומתחיל לפעול כחצי שעה לאחר מתן התרופה, לשם פעילות ממושכת, נעשה שימוש בקונצרטה שהיא בעצם ריטלין המשפיע במשך 12 שעות. קונצרטה 18 מ”ג שווה ל- 5 מ”ג שלוש פעמים ביום, קונצרטה של 36 מ”ג = ל- 10 מ”ג 3 פעמים ביום. קונצרטה פועלת בסך הכל 12 שעות ביום.
צריכה ממושכת של ריטלין ובמיוחד במינונים המקובלים איננה יוצרת סבילות. בשל המינונים הנמוכים באופן יחסי של ריטלין ובגלל היחס לריטלין כאל תרופה שמינוניה קבועים ונקבעים על ידי הרופא, נדירים עד מאוד מקרים הדומים להתמכרות בקרב ילדים. עם זאת, קיימים לא מעט דיווחים על ילדים ומבוגרים שממתינים בציפיה לזמני הנטילה של ריטלין. כמו כן קיימים מקרים של הורים הנוטלים בעצמם את התרופות שנרשמו לילדיהם והגיעו למצבים של התמכרות. בדרך כלל אין הגמילה מלווה בסימפטומים גופניים המעידים על התמכרות בדומה להתמכרות לסמים, אלא מלווה בתחושות בלתי נעימות, תחושות של אומללות וחוסר יכולת לחוות הנאה בתופעה המכונה אנהדוניה. (anhedonia)
הפסקת נטילת התרופה ליום אחד, או אפילו כבר לאחר תפוגת השפעת התרופה באותו יום, עלולה לגרום אצל חלק ניכר מהחולים התקפי זעם, עצבנות, קשיים בשליטה עצמית, תגובות קיצוניות ו”קריזות”, במיוחד במצבים שעלולים לגרום לחץ מלכתחילה, כמו למשל שיעורי בית קשים להבנה, יחסים בין אישיים בבית או בעבודה, עמידה בתור מתארך או פקק תנועה. בדרך כלל משייכים ההורים בטעות את כל אלה לבעיה הבסיסית שלשמה ניטל הריטלין מלכתחילה מבלי להבין שהגורם לתופעה הוא מחסור בריטלין בעצמו.
חשוב לציין שהריטלין מקצר את זמן השינה בממוצע בשעה עד שעה וחצי בכל יום. על אף שלא ניתנת חשיבות לעובדה זו, יש לדעת שבשנות העשרה המוקדמות אמורים הילדים להסתפק ב- 10-11 שעות שינה, זמן שהולך ופוחת עם ההתבגרות שאז אמורים המתבגרים לישון כ- 9-10 שעות ביממה. בוגרים אמורים להסתפק ב- 7-8 שעות שינה. זמני שינה אלה משמעותיים מכיוון שעל פי מחקרים לא מעטים קשורה שינה חסרה, לתוחלת חיים קצרה יותר.
לריטלין יחסי גומלין גם עם תרופות אחרות ולכן חובה להודיע לרופא באם הנוטל ריטלין, נוטל גם תרופות נוספות. כמו כן חשוב להימנע משימוש באלכוהול או בסמים בד בבד עם נטילת ריטלין. ובעיקר צריך לזכור שעל אף חילוקי דעות, הוכח שאצל חלק מהילדים הנוטלים ריטלין במשך תקופה ארוכה, נוצר פיגור בצמיחה בסדר גודל של סנטימטר אחד בשנה לערך. ולכן דרוש מעקב קבוע אחרי העלייה בגובה ובמשקל.
לבסוף, חשוב לדעת שלריטלין אין השפעה חיובית אצל 20% עד 30% מהנוטלים אותו, ואילו ב- 3% מהמקרים יש להפסיק את הטיפול בגלל תופעות לוואי קשות.