רפואת סרק
אנשים רבים עוברים בדיקות קשות ונוטלים תרופות שונות ומשונות על שום דבר, שום כלום.
הסיבה בדרך כלל בנאלית. הכול מתחיל עם מחושים שונים אשר מריצים את החולה אל הרופא אשר מצידו מאבחן מחלה כלשהי, רושם תרופה כזאת או אחרת, אשר מצידה מקנה תופעות לוואי שמחייבות מתן תרופות נוספות המקנות תופעות לוואי המחייבות מתן….
בסופו של תהליך, עמוס גופו של אדם תרופות שמטפלות אחת בתופעות הלוואי של השנייה. המחושים הפכו מזמן להיות אמיתיים והאדם כבר אינו חולה מדומה, כי אם חולה אמיתי למהדרין. יש שם לתופעה. “רפואת סרק” (futile medicine). לקטגוריה של רפואת סרק ניתן להכניס כל טיפול רפואי (בדיקות, תרופות, ניתוחים וטיפולים נוספים) שאינו מועיל למניעת מחלה, שאינו מרפא, שלא תמיד מוסיף לאיכות החיים או לתוחלת החיים ולא פעם מזיק במקום לשפר בריאותו של אדם.
כל תרופה שאנשים מחזיקים בבית ומשתמשים בה מעת לעת ללא הכוונה מצד רופא, נכנסת לקטגוריה של רפואת סרק. אפילו אנטיביוטיקה אשר ללא ספק, היא אחת מהתרופות החשובות ביותר שהומצאו מאז ומעולם. זו שלזכותה עומדת הצלת חייהם של מיליוני בני אדם, מוצאת את מקומה המכובד בקטגוריה של רפואת סרק. שהרי למרות כל התועלת הרבה שבאנטיביוטיקה, ברור ששימוש לא נכון בה, עלול לגרום נזק יותר מאשר תועלת, שהנה האנטיביוטיקה מעצם שמה, נוגדת חיים, מכריתה חיים, גם של חיידקים חשובים המהווים חלק מהפלורה החיונית של הגוף.
אלא שלמרות זאת, יש רופאים הנוהגים לרשום אנטיביוטיקה לכל זיהום, למרות שאנטיביוטיקה פועלת רק כנגד חיידקים ואינה עושה דבר כנגד וירוסים. ומה לעשות שבדרך כלל לא ניתן לדעת ללא בדיקות מעבדה, אם סובל החולה מוירוס או מחיידק. לא בכדי השקיעה לפני שנים מספר, אחת מקופות החולים, ממון רב בפרסומת שיועדה במיוחד לרופאים ולפיה אין מרפאים שפעת (מחלה ויראלית) עם אנטיביוטיקה. ולא זו בלבד אלא שאין כל סוגי האנטיביוטיקה מתאימים לכל סוגי החיידקים.
תרופות אנטיביוטיות מסייעות גם להתפתחות זני חיידקים פתוגניים העמידים להן. עד כדי כך שכבר ניתן להבחין בזיהומי חיידקים שאין להם תרופה, למעט מערכת חיסון תקינה. הנזק שעלול להתרחש בעקבות נטילת אנטיביוטיקה שאינה במקומה, הוא גם פגיעה בזני חיידקים חיוניים לשמירה על בריאות תקינה, מה שמחליש באופן פרדוקסאלי את יכולת הגוף להתגונן כנגד חיידקים מזיקים. פגיעה כזו בחיידקים המועילים השוכנים באופן טבעי במעיים, מסבירה גם את השלשולים שעשויים להופיע בעקבות טיפול באנטיביוטיקה.
מעבר לעובדת השגשוג של החיידקים הפתוגניים, המזיקים, תביא פגיעה בחיידקים המועילים, לשגשוג של פטריות כמו קנדידה או אחרות, במקומות שונים בגוף. התרופה הטובה ביותר כנגד חיידקים מזיקים, היא מערכת חיסון חזקה שנבנית בעזרת רכיבי מזון המצויים במזון המלא. רכיבי מזון כמו ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן, חלבונים ועוד. תשובה טובה כנגד החיידקים המזיקים, נמצאת גם במיני המזונות שמצויים בהם החיידקים הטובים, כמו מיני היוגורטים מסוג ביו. יש טעם להשתמש באנטיביוטיקה בשום שכל ולא בכל פעם שהחולה דורש אותה. שהרי לא פעם נותן הרופא תרופה שאין בה צורך, רק בגלל לחץ החולה.
אחד מטיפולי הסרק החמורים ביותר, קשור לפרסומות. שני סוגי פרסומת גורמים לבני האדם להשתמש בתרופות מסוימות. האחת היא הפרסומת המשודרת וכתובה ללא הרף בדבר תרופות מסוימות הניתנות ללא מרשם ואין בהן לכאורה נזק. כאלה תרופות כנגד צרבת, שיעול, עצירות, שלשול, כאבי גרון, כאבים בכלל או כאלה כנגד “אף סתום”, לתרופות אלה נחשף אדם מלא מרצונו כשמאזין לרדיו, צופה בטלוויזיה, קורא בעיתון, או כשנוסע בדרך ונחשף לשלטים הענקיים שבדרכים. מחברי הפרסומות לתרופות מהללים ומשבחים את מרכולתם, אבל אין הם מזכירים בפרסומות אף לא מילה אחת על תופעות הלוואי שלהן. לא נזכרת בהן מילה אחת על סיכון שבקשרי גומלין עם תרופות אחרות ולא נזכרת בהן מילה אחת על התרגלות הגוף לתרופה עד כדי התמכרות לתרופה ועלייה במינונים. מה שמשרד הבריאות מחייב את משווקי התרופה ומחברי הפרסומת לה, הוא לציין שיש להסתכל בהוראות השימוש המצורפות לתרופה. ומי באמת מסתכל בכל האותיות הקטנות?
פרסומת אחרת, חמורה באותה מידה, היא הפרסומת הנעשית לתרופות מרשם. זוהי פרסומת שאסורה לציבור הרחב, אולם מותרת לציבור הרופאים. היא נעשית בעיתונות הרפואית, או בצורה מתוחכמת ועקיפה בצורת כנסים רפואיים הממומנים ע”י חברות התרופות שמממנות לא פעם גם את עלות בתי המלון ולעיתים גם טיסות לחו”ל עבור הרופא ורעייתו או הרופאה ובעלה. קירות הלובי של אולם הכנסים, מצופים בפוסטרים ענקיים של התרופות החדשות והישנות של החברה המממנת ובתוך אולם הכנסים ממטירים תועמלני חברת התרופות שבחים על התרופה, ולעיתים אפילו תוך עיוות הנתונים תוך שימוש בתרגילים חשבוניים.
לדוגמא: אם הוכח שבפרק זמן של כמה שנים, עלולות שלוש מכל מאה נשים לאחר גיל המעבר לשבור את עצם הירך שלהן, עקב ירידה במסת העצם (בריחת סידן). ואילו מבין הנשים שלוקחות תרופה מסוימת, נמצא שרק שתיים לכל מאה נשים תשבור את עצם הירך. תציג חברת התרופות ירידה של חמישים אחוז בסיכון לשברים. אומנם התעלול החשבונאי אינו משקר לכאורה אבל התוצאה אינה אמיתית מכיוון שאישה אחת לכל מאה, מהווה אחוז אחד!
גם תרופות להורדת חום שנותן הרופא, לעתים כלאחר יד, נכנסות בגאון לקטגוריה של רפואת סרק שמלבד העובדה שאינן מועילות לבריאותו של אדם, אלא שהן אף מזיקות. בדרך כלל אין סיבה להורדת החום, אלא אם עלה עד כדי סיכון לחיים. שהרי עלייה בחום הגוף פירושה דווקא פעילות יעילה של מערכת החיסון. הבה נדמיין מאקרופאג’, תא גדול של מערכת החיסון שבלע מיקרואורגניזם כלשהו. זה האחרון מעורר את המאקרופאג’ להפריש חומרים כימיים המגיעים אל המוח, כשבאמתחתם מצוי כל המידע על המיקרוב.
המוח מעבד את המידע ושולח למערכה קבוצות תאים נוספות של מערכת החיסון בהתאם לסוג המיקרוב ואורח חייו. מלבד זאת, מגיע המידע בדבר הטמפרטורות שבהן חי המיקרוב לבלוטה קטנה בשם היפותלמוס שבה מצוי התרמוסטט האנושי. או אז מתחיל לעלות חום הגוף. לעליית החום שתי סיבות. האחת קשורה לעובדה שבעת שחום הגוף גבוה, יש ירידה בחלוקה ובריבוי הטבעי של מיקרואורגניזמים. והשנייה הפוכה. מתברר שחום גבוה גורם לתאי מערכת החיסון להתחלק ולהתרבות במהירות של עד פי עשרים מהר מקודם. מסתבר שהחום מהווה למעשה, את אחד מכלי הנשק החיוניים של הגוף. כלומר, מתן תרופות להורדת חום במצבים שאינם מסכני חיים, היא פעולה שבמקרה הטוב ניתן לכנותה אווילית. הורדת חום חיונית רק כאשר מטפס חום הגוף אל מעבר ל- 40 או 41 מעלות צלסיוס.
גם טיפול במחלות קשות וכרונית אפשר להכניס לקטגוריה של רפואת סרק. סרטן ערמונית למשל. בדרך כלל, במקרה זה של סרטן, יהיה 90% הסיכוי לחיים לאחר 10 שנים, במידה וייעשה ניתוח. ואם יוותרו על ניתוח ויבחרו בהקרנות, יהיה הסיכוי לחיות לאחר 10 שנים, גם כן 90%. ואם יוחלט לוותר על הכול ולא לעשות דבר, יהיה הסיכוי לחיות לאחר 10 שנים, 90%. עכשיו צא וחשוב על תופעות הלוואי החמורות והפגיעה באיכות החיים עקב הטיפולים הקשים, עבור אותו סיכוי של חיים לאחר עשר שנים.
לקטגוריה של רפואת סרק אפשר להכניס גם טיפולים רדיקאליים כמו ניתוחים פשוטים לכאורה. למשל ניתוח לכריתת כיס המרה. זהו אחד הניתוחים האוויליים שאלפים כמוהו מבוצעים בכל שנה במדינת ישראל. הניתוח אומנם מבוצע בדרך כלל בשיטת לפרוסקופיה עם הרבה פחות סיבוכים, אבל בכל מקרה, הרי אין לו לאדם חלקי חילוף. והרי הוצאת אבני מרה ובמיוחד אלה הקטנות והבינוניות שגורמות לכאבים, נעשית בטיפול פשוט להפליא הנמשך שלושה ימים ובסופו מתרחבות דרכי המרה לשיא קוטרן וכיס המרה מתרוקן באופן מיידי כשכל תכולתו כולל האבנים, מנוקז אל התריסריון ומשם אל המעי הגס והחוצה.
לא רק טיפולים קונבנציונאליים עשויים להיכנס לקטגוריה של רפואת סרק. גם טיפולים אלטרנטיביים עשויים להיכנס לקטגוריה. רוב הטיפולים הללו לא נבדקו מעולם מבחינה מדעית, ומשום כך גם לא נמצאו כמובן יעילים. וכאן מעניין לציין שאלה שכן נבדקו ונמצאו יעילים לכאורה לטיפול בתוצאה, טיפול בסימפטומים, הפכו מיד לטיפולים קונבנציונאליים. וכדי לסבר את העין, כדאי לדעת שהתרופות קונבנציונאליות רבות, היו פעם “צמחי מרפא” למיניהם. צמחי מרפא שאינם חפים מסיכונים קשים לבריאות.
לשימוש ב”הבלים” כעצמות טיגריסים לחיזוק הגוף, כיסי מרה של דובים לריפוי כבד, סחוס כרישים לריפוי סרטן, וקרני קרנפים לחיזוק כוח גברא אין טעם להתייחס כלל.
כדי לרפא ממש, יש להבין את המקור למחלה. ומה לעשות שאין מחלות חינם? מחלות אינן מזל רע ואינן גורל סתם. שלוש סיבות למחלות: הראשונה גנטיקה, שהיא דווקא הסיבה הקטנה ביותר. הסיבה השנייה היא חוסר רכיבים חיוניים כמו ויטמינים או מינרלים שבגללם ישיג המוות בדומה למחלת ברי ברי בעת מחסור מוחלט של ויטמין B1, צפדינה בעת מחסור מוחלט של ויטמין C או אנמיה ממארת בעת מחסור של ויטמין B12, וכמובן מחלות רבות נוספות שגוררות מוות בעקבותיהן בעת מחסור מוחלט באחד או כמה רכיבי מזון חיוניים.
מחסור חלקי באחד או יותר מרכיבי המזון החשובים הללו יביא מחלות כרוניות בשלב כזה או אחר.
הסיבה השלישית למחלות היא עודף רעלים ובעיקר מהמזון והמשקה. רעלים שפוזרו על גידולי השדה במטרה לחסל מזיקים ודרך אגב פוגעים גם בבריאותם של בני אדם, או רעלים שמוכנסים בכוונה למזון ולמשקה במטרה לשפר את מראהו, את טעמו, את ריחו או את חיי המדף שלו. אולם מכיוון ששינוי אורח חיים ותזונה לא מכניס כסף כפי שמכניסים טיפולים רפואיים ותרופות תהיה ההתייחסות לנושא דלה עד בלתי קיימת. כמעט שלא נעשים מחקרים הבודקים את חשיבות המזון הנכון למניעת מחלות, משום שאת רוב המחקרים הגדולים והיקרים, מבצעות חברות התרופות שעניין רב להן בשמירה על קיומן של מחלות שאם לא כן ייעלמו הן, החברות בעצמן.
וכך מטפלים כולם בתוצאות. אלה ה”מרפאים” מהרפואה האלטרנטיבית ואלה ה”רופאים” מהרפואה הקונבנציונאלית. כולם מטפלים בתוצאות שבאות לידי ביטוי כמחלות שניתן בדרך כלל למנוע אותן מלכתחילה או שאפשר לטפל בסיבה להן ולהעלימן כליל ע”י שינוי פעוט באורח החיים. שינוי בתזונה ובפעילות גופנית.
אגב, למי ששואל מדוע נכנסה גם המילה “רופא” למרכאות, התשובה היא שעל פי המילון “רוֹפֵא הוא מי שמקצועו טיפול בחולים על מנת לרפא אותם”. ומה לעשות שבדרך כלל, כל סוגי “הרפואה” אינם מרפאים מחלות כרוניות, איננו מרפאים אלא מטפלים בסימנים, בתסמינים. שהרי אין אף אחד שמתיימר לרפא ממש יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, מחלות מפרקים, מחלות המטולוגיות, אלרגיות, אסתמה, מחלות נוירולוגיות ועוד ועוד. שום סוג של רפואה לא יודע לרפא אפילו הצטננות פשוטה. כל סוגי הרפואה מטפלים בסימפטומים בלבד בתוך כדי מתן בלתי פוסק של תרופות מסוגים שונים, עד מוות, בתקווה שזה יגיע מאוחר ככל האפשר…