ד"ר חיים סדובסקי - רופא נטורופט

שבץ מוחי, תרופות ואריק שרון

במקום לטפל בסיבה למחלות, במקום למנוע אותן מלכתחילה או לטפל בסיבה להן ולרפא אותן בעזרת רכיבים הדרושים כדי למנוע אותן, למדנו לרקוד עם זאבים ולחלק תרופות כאילו היו סוכריות. אלא שהתרופות אינן מרפאות, בדרך כלל הן מטפלות בתסמיני המחלות ולצידן בדרך כלל תופעות לוואי שחלקן קשות, קשות עד כדי מוות. אחת מהתרופות הללו פגעה אנושות בראש ממשלת ישראל אריק שרון.

ולא זו בלבד אלא שלרופאים שרשמו את התרופה, היה ידוע בוודאות הסיכון הגדול שתגרום התרופה לבריאותו של שרון. מתן התרופה היה הימור מסוכן וכמעט חסר סיכוי. ואז, לאחר שההימור נכשל, נעשו ניסיונות לפרסם מידע שתכליתו להטעות את הציבור ולגרום לו לחשוב שהתרופה הייתה הכרחית להצלת חייו של שרון שסבל משבץ מוחי וזהו רק ביש מזל שהיא גרמה לו לאירוע השני לאחר שבועיים.

ואכן, 99.99 אחוזים מאזרחי ישראל מאמינים שהשבץ המוחי השני שפגע בשרון, זה שהביא לפגיעה האנושה בו והותיר אותו צמח חסר הכרה, נבע ממאמציהם הכנים של רופאים להציל את חייו לאחר מקרה השבץ הראשון. “לא הייתה ברירה” מאמינים מרבית האזרחים, “היה צורך חיוני לתת את התרופה כדי להציל את חיי שרון, זהו רק מקרה מצער שהתרופה אשר הצילה חיים במקרה השבץ הראשון והמיסה את קריש הדם, גרמה בסופו של דבר לשטף דם ולשבץ המוחי השני”, חושבים רוב אזרחי ישראל.

האמת היא שמדובר בשתי תרופות שונות. הראשונה הצילה את חיי שרון והשנייה שאותה אסור היה לתת, פגעה בו והרסה את חייו. האחת היא תרופה מצוינת המצילה חיים כשהיא במקומה, תרופה שבהחלט הצילה את חיי שרון כשהמיסה את קריש הדם שגרם למקרה שבץ המוח הראשון וסיכן את חייו. לעומת התרופה הזאת, ניתנה אחר כך תרופה אחרת העשויה גם היא להציל חיים כשהיא במקומה. אלא שבמקרה של שרון היא לא הייתה במקומה ולמעשה אסור היה לתת אותה. רופאיו של שרון ידעו זאת. הם הכירו את כל הסיכויים והיו מודעים לכל הסיכונים. מתן התרופה השנייה היה הימור בסיכון גבוה, הימור שנכשל כפי שידוע כיום.

שבץ מוחי (stroke) המכונה גם בשם “אירוע מוחי” או CVA) cerebrovascular accident) מאופיין בשיבוש פעולת המוח ועלול לגרום לנכות קשה או למוות. הסיבה העיקרית לשבץ היא אוטם וחסימת מעבר דם בכלי דם במוח. מקורם של כ- 80% מהמקרים בחסימה של כלי דם בגלל קריש דם, עד כדי הפסקה מוחלטת של זרימת הדם המעביר את החמצן החיוני לתאי המוח, מה שיגרום לפגיעה עד כדי נמק ומוות של תאי עצב (נוירונים) בחלק המוח החסר חמצן. קריש דם הגורם לאירוע מוחי כזה, עשוי להיווצר מכול סיבה שהיא כמו למשל להתנתק ממשקעים שהצטברו על דופן כלי דם כלשהו, להגיע ולחסום כלי דם אחר. חסימת כלי דם בלתי מטופלת בתוך שלוש שעות תוביל בסופו של תהליך למוות או נכות.

תופעה דומה מכונה TIA) Transient Ischemic Attack) “התקף איסכמי ארעי” או “מיני אירוע מוחי”. בדרך כלל מקורה של התופעה בקריש דם החוסם באופן חלקי כלי דם המספק דם למוח וכל שיחוש האדם היא תחושת סחרחורת קלה, תחושת נמנום או אובדן שיווי משקל ובעיות קואורדינציה, אולי בלבול מסוים וקשיי דיבור ויתכן אף שלא יחוש דבר. על פי רוב ינתק קריש דם זה ממקומו, או יומס בתוך זמן קצר וזרימת הדם תימשך ללא הפרעה, ובלי שנגרם כל נזק לתאי המוח. לא פעם, כאשר מופיעה סחרחורת פתאומית, הנחת הראש בין הברכיים, משפרת את זרימת הדם והכל בא על מקומו בשלום. עם זאת, (לא תמיד ולא בהכרח), עשויים סימנים כגון אלה לשמש תמרור אזהרה מפני שבץ מוחי או אוטם בכלי הדם הכליליים בלב שעלולים להתרחש בקרוב, באם האדם לא יטופל כהלכה.

תסמינים כאלה נפוצים ביותר. מתוצאות מחקר שפורסם ב- Archives of Internal Medicine, עולה שאצל כמעט 18% מאוכלוסיית ארה”ב, היה לפחות תסמין אחד של שבץ מוחי “שקט”. כן הראה המחקר שככל שרבים סיכוני השבץ אצל אדם (סוכרת, יתר לחץ דם, עודף משקל, גיל), כך רבים היו אצלו התסמינים שהעידו על שבץ. עורכי המחקר מדגישים את הצורך בעמידה על המשמר מצד הרופאים המטפלים ככל שרבים הסיכונים אצל המטופל ואפילו לא חווה שבץ מוחי מלא, ולו רק כדי למנוע התרחשות שבץ כזה בעתיד.

Archives of Internal Medicine. 2006;166:1937

הסיבה המשנית לשבץ מוח היא קרע בכלי דם ודימום לחלל המוח. לכ- 20% מסך כל המקרים של שבץ מוח, אחראי דימום המתפרץ מכלי דם במוח ולוחץ על תאי עצב חיוניים. בין הסיבות לאירוע מוחי כתוצאה מדימום יהיו: דפנות פריכים של כלי דם בשילוב פגיעה במנגנון קרישת הדם מסיבות פנימיות או הפרעה למנגנון קרישת הדם על ידי נטילת תרופות מדללות דם. כמו כן עלול שטף דם להתפרץ כתוצאה מחבלה חיצונית או בגלל קרע שמקורו במום מולד של כלי דם עורקי במוח המכונה “מפרצת” (aneurysm). תופעה נדירה המתרחשת בעיקר אצל צעירים במקרה של מפרצת קיימת חולשת החומר והתרחבות בקטע של דופן כלי הדם, מצב הדומה לבלון המתנפח קודם כל היכן שהגומי מסיבי ומוצק פחות, עד שהוא נקרע.

מכיוון שברור שהטיפולים בשני סוגי מקרי השבץ, שונים המה, חשוב לאבחן במהירות האפשרית את הסיבה לשבץ. האבחון נעשה באמצעות בדיקת MRI או CT של המוח עם חומר ניגוד.

מלבד המעטים שסובלים ממפרצת מולדת בכלי דם במוח, נמצאים בקבוצות הסיכון לשבץ מוחי על שתי סיבותיו, גם מעשנים, חולי CAA, בני אדם הסובלים מיתר לחץ דם, חולי לב וחולי סוכרת ומי שתזונתו איננה מאוזנת כפי שיפורט בהמשך. ואכן, בדרך כלל סיבות שבידינו מהוות את הגורמים העיקריים לבעיה שמימדיה הולכים וגדלים.

השכיחות של שבץ מוחי מכל סיבה שהיא, גבוהה כל כך עד שהפך להיות גורם התמותה השלישי בהיקפו בעולם המערבי, אחרי כל סוגי מחלות הלב וכול מחלות הסרטן לסוגיהן והתופעה מתרחבת והולכת. ואפילו לא יסתיים האירוע המוחי במוות, יש בו עדיין סיכון רב שישאיר את האדם נכה לצמיתות. כשליש מבני האדם שנותרים בחיים לאחר אירוע מוחי, סובלים מנכות כשהם משותקים בפלג אחד של גופם, חסרי יכולת לדבר כהלכה, או עם בעיות פיזיות וקוגניטיביות אחרות. למעט אלה הסובלים ממפרצת מולדת, נדיר שבץ מוחי אצל צעירים והוא מאפיין יותר את בני הגיל המבוגר מגיל ארבעים ושכיחותו הולכת וגדלה עם הגיל עד ש- 75% מהחולים הם מעל גיל 60. שכיחות התופעה בקרב גברים, כמעט כפולה משכיחותה אצל נשים ובמרבית המקרים מקורה כאמור בקריש דם שחוסם את מעבר הדם.

באופן טבעי יודע גוף האדם להמיס קרישי דם בעת הצורך, כשהוא מפרק את החלבון פיברין, זהו החומר הסיבי בקריש הדם, בעזרת האנזים פלסמין הקיים בגופו של כל אדם בריא. פיברין משתתף בעת הצורך באופן טבעי בתהליך קרישת הדם. הבעייה היא פעילותו שלא במקומה. לכן, באמצעות טכניקה של הנדסה גנטית במעבדה מופק האנזים פלסמין בכמות רבה כדי לשמש לטיפול באירועים מאין אלה. סיוע רפואי דוגמת “TPA) “Tissue Plasminogen Activator) או אלטפלאז (Alteplase), הניתן במשנה זהירות לחולים מתאימים בתנאים מוגדרים ומוגבלים, מפעיל את המערכת כולה עד המסת הקריש. זהו טיפול יעיל ביותר שימנע כל נזק בריאותי אפשרי כתוצאה מהאירוע, במידה ויינתן בתוך שלוש שעות לחולה המתאים. תכשיר רפואי כזה המשמש גם לטיפול באוטם שריר הלב והתקף לב, ימיס את הקריש ויהפוך לחלוטין את כל הסימנים שגרמו לחולה לבקש עזרה והאדם ייוותר בריא ללא נכות כלשהי.

ואכן, עירוי של תכשיר כזה לאריק שרון בהיותו בעיצומו של האירוע המוחי הראשון שנגרם בגלל קריש דם, הציל את חייו והביא להחלמתו המלאה בלי שנשאר כל נזק בריאותי. כמו אספירין או תכשירים דומים הניתנים במקרים המתאימים, גם TPA הוא תרופה מצוינת המצילה חיים כשהיא במקומה ותפקידה להמיס קרישי דם. אולם את התרופה הזאת יש להפריד מהתרופה האחרת שניתנה לאחר מכן ותפקידה לעכב ולהפריע למנגנון קרישת הדם. את התרופה השנייה אסור היה לתת לאריק שרון, היא זו שפגעה בו ולמעשה חיסלה אותו.

כל זה אירע כאשר החליט מי שהחליט שהגיע הזמן לסגור חריר באחת המחיצות בליבו של שרון, מום שאיתו נולד 78 שנים קודם לכן. לפי מה שנטען נחשב הנקב בלב כאחראי להיווצרות קריש הדם במוח. כדי לסגור את החריר במחיצה שבלב ניתן לעשות שימוש בפרוצדורה מצוינת שבעיה אחת לצידה. היא עלולה לגרום להיווצרות קרישי דם אצל המועדים לסיכון ולכן יש צורך לתת טיפול שימנע את הסיכון.

אלא שמעולם לא הוכח שחריר במחיצה בלב עלול לגרום לשבץ מוחי ולמעשה הסיכויים לכך אפסיים. מה עוד שמחקרים שפורסמו עוד לפני האירוע המוחי של שרון הראו בוודאות שאין כל קשר בין פגם מסוג זה במחיצה בלב לבין אירועים מוחיים. למעשה לא הייתה כל סיבה לבצע צנתור ולא היה כל צורך לתקן את המום שאיתו חי שרון שבעים ושמונה שנים. אפשר היה להניח לשרון לחיות עם החריר במחיצה בלב עד גיל 120, או עד שיגיע זמנו. שרון הרי חי עם המום ושרד ביחד איתו ללא כל בעיה דרך כל מלחמות ישראל ויחד עם הפציעות מהן סבל.

האם יתכן שלהיטות יתר חיסלה את אריק שרון? העובדה היא ש רופאים הופיעו בטלוויזיה, כתבו בעיתונים, דיברו ברדיו וסיפרו על תהליך הצנתור לתיקון המום בלב של שרון. הם קיבלו יחסי ציבור אדירים, קיבלו ליטופים אין ספור לאגו שלהם ובתוך כדי כך, כדי למנוע אפשרות של היווצרות קרישי דם חדשים כתוצאה מהצנתור לתיקון הפגם בלב, ניתנה לשרון התרופה אותה אסור היה לתת לו. פעמיים בכל יום הוזרקה לו תרופה בשם הפארין (קלקסן) הפוגעת במנגנון קרישת הדם. זו התרופה שגרמה בסופו של דבר לדימום הנרחב והקטלני במחצית הימנית של מוחו.

מישהו שכח את המשפט הלטיני שלומדים כבר בתחילת הלימודים בבתי ספר לרפואה: “פרימום נון נוצ’רה” (Primum non noc’ere - ראשית אל תזיק). משפט שמזכיר לרופא לשקול את התועלת מול הנזק האפשרי ולפעול בהתאם.

לפני הכול אסור לתת הפארין או כל תרופה דומה למי שסובל ממחלה בשם CAA) cerebral amyloid angiopathy), מחלה המאופיינת בשקיעת חלבון המכונה עמילואיד בכלי הדם במוח וגורם לדפנותיהם להיות פריכים ורגישים להתפתחות דימומים ושטפי דם אפילו ללא מתן כל תרופה. על אף שיש עדויות מבוססות למדי שרופאיו של שרון ידעו בוודאות ששרון לוקה במחלה זו, קיים ויכוח על כך, כיוון שיש מי שטוען שלא היה להם מידע מוחלט.

אבל אפילו לא ידעו בוודאות, העובדה היא שבערך 25% מהאנשים מעל גיל 75 לוקים במחלה, סיכוי שעולה ככל שגבוה גילם או גדול עודף המשקל שלהם. הרופאים אמורים להימנע ממתן התרופה לאנשים כמו שרון, בעיקר לנוכח גילו ועודף המשקל שלו.

התרופה שגרמה לשטפי הדם הקטלניים אצל שרון, הפארין, מעכבת את פעולתם של כמה גורמי קרישה במנגנון קרישת הדם, בכדי למנוע היווצרות קרישי דם שעלולים לסכן חיים. תרופה זו יעילה במיוחד לטיפול במצבי חירום כגון מניעת התפתחות קרישי דם אצל מי שנפגע מקריש דם שעלול לסכן חיים באיברים כמו למשל ריאות. כמו כן, כדי למנוע קרישת דם שאיננה במקומה, ניתנת התרופה גם למי שעובר דיאליזה או ניתוחים שונים. אולם כיוון שקיים סיכון גבוה במתן הפארין, יש להיזהר בשימוש בה.

רופא אמור בדרך כלל להיזהר ברישום הפארין כשהוא יודע שהחולה בעל נטיה לדימומים, סובל מיתר לחץ דם או שעבר כבר אירוע מוחי. כיוון שכך, אסור היה לתת לשרון את התרופה. מישהו התרשל או שלקה במוטיבציית יתר על חשבון בריאותו וחייו של ראש הממשלה שרון. באמצעות התרופה שלא היה צורך לתת לו, נפגע מנגנון קרישת הדם שלו ובכך נגרם מצב בו אין לגופו אפשרות לעצור שטפי דם כלל, שטפי דם שהוחמרו בגלל מחלת CAA.

מקרהו של שרון הוא דוגמא למקרה קיצוני של שילוב תזונה קלוקלת ו”רשלנות” רפואית. אבל למרות זאת, יש גם צדדים חיוביים לפרשה. בעקבות המקרה הוארה מחלת כלי הדם במוח וחדרה למקומה הראוי בתודעה הבריאותית של האזרחים שאמורים להתייחס ברצינות רבה יותר לסימנים שעשויים להעיד על שבץ ולקבל עזרה רפואית בזמן, שהרי קיימות רק שלוש שעות זהב בהן ניתן להמיס את קריש הדם או לנקז את הדימומים, כדי להותיר את החולה במקרים לא מעטים, בריא לחלוטין.

קיימים סימנים רבים שעשויים להעיד על שבץ מוחי וביניהם:

כאב ראש פתאומי ועז או כאבי ראש לא שגרתיים

• סחרחורת פתאומית ואיבוד שיווי משקל
• טשטוש ראיה פתאומי
• נפילה בלתי מוסברת
• תנועה חופשית ועצמאית של אישון באחת העיניים
• עין אחת שנשארת פתוחה ללא יכולת לעצום אותה.
• בהייה באוויר
• בלבול או דיבור משובש
• איבוד ראיה בעין אחת לזמן קצר
• קשיים בבליעה
• חולשה, ירידה בתחושה, עקצוצים או שיתוק בחצי פנים
• חולשה, ירידה בתחושה, עקצוצים או שיתוק של זרוע ו\או רגל בצד אחד של הגוף

בכל עת שיופיע אחד או יותר מהסימנים שלעיל ואפילו לפרק זמן קצר בלבד, יש לפנות מיד לאבחון וטיפול רפואי. אולם כיוון שלא תמיד נמצא החולה במצב הכרה שיאפשר לו לאבחן את עצמו, כדאי לדעת על שלושה סימנים שיעלו חשד אצל קרוב או מכר של החולה ויסייעו להחליט על פינוי מהיר ומיידי של החולה לחדר מיון.

בקשו מהחולה להרים את שתי ידיו לשני צדדיו – אירוע של שבץ ימנע ממנו להרים את אחת מידיו

בקשו מהחולה לחייך – אירוע של שבץ ימנע ממנו להפעיל מחצית מפניו

בקשו מהחולה לענות על שאלה כלשהי – אירוע של שבץ ימנע ממנו לומר תשובה ברורה

כל אדם המצוי בקרבתו של החולה, יכול לבקש ממנו לבצע שלוש מטלות אלה. במידה שאין הוא יכול לבצע כהלכה, לפחות אחת משלושת המטלות הפשוטות הללו (בהתאם למיקום הפגיעה במוח), יש למהר ולקבל טיפול רפואי. מסיבות שונות חשוב לזכור את כל הסימנים ולדווח עליהם בחדר המיון, בעיקר בשעות הערב והלילה, כאשר מסיבה כלשהי קיימת אפשרות להיעדרותו של נוירולוג מומחה שיבצע את הבדיקות הדרושות כדי שהחולה יקבל טיפול מתאים שימנע את מותם של תאי עצב שלא ניתן יהיה לשקם אותם אחר כך.

למקרא כל אלה נשאלת השאלה: מדוע בכלל להגיע למצב בריאותי מסוכן זה? שהרי תזונה מאוזנת המאפשרת הספקה ראויה של כל רכיבי המזון הנחוצים והימנעות מרכיבים העלולים להזיק, תמנע התפתחות CAA, תמנע התפתחות קרישי דם שלא במקומם ותמנע אפשרות להתפתחות שבץ מוחי מכל סוג שהוא. למעשה אין סיבה שאדם ילקה בשבץ. אין סיבה שייווצר קריש דם ואין סיבה שייווצר דימום בלתי נשלט. אפשר לשמור את דפנות כלי הדם שיהיו בריאים וחזקים, ואפשר לקיים את האנזים פלסמין שיופק באופן נורמלי בגוף. אדם יכול להימנע מכל מקרה של שבץ מוחי ועל פי רוב, גופו אף יכול לתקן נזקים שעלולים להוביל לאירוע כזה.

כ- 80% מהמקרים של שבץ מוחי עלולים להיגרם בגלל חסימה של כלי דם במוח על ידי קריש דם. כדי להימנע מהתפתחות של קריש דם, קיים תהליך אנזימתי הממיס קרישי דם שאינם במקומם. לשם שמירה על תהליך בריא כזה כך יש צורך בתזונה המכילה כמות מספקת של פיטוכימיקלים המצויים בירקות ופירות, וכן ויטמין C, ויטמין E והמינרל סלניום. כל אלה מסייעים לפעילות בריאה ובעיקר להפיכת חומר המוצא פלסמינוגן לאנזים פלסמין שיבצע את פעולתו.

כ- 20% מהמקרים נגרמים בגלל דימום ושטף דם מוח.

כדי להגן על דפנות כלי הדם ולשמור אותם חזקים דיים יש צורך בתזונה המכילה די ויטמין C, ויטמין K, חלבונים ממקורות מתאימים ופיטוכימיקלים כמו לוטאין המצוי בירקות ירוקים, צהובים וכתומים וכן בחלמון ביצים. כמו כן יש להפחית במזונות המכילים כמות רבה של חומצה גלוטמית, דהיינו להפחית במאכלים המבוססים על קמח. כמו כן, במיוחד על מי שנחשד כלוקה ב- CAA, יש להיזהר מתרופות המתערבות במנגנון קרישת הדם כגון הפארין (קלקסן) וכו’..

בניגוד למקרים אמיתיים, לא פעם חושש אדם לחינם שמא לקה בשבץ מוחי. תופעה שכיחה המתרחשת בדרך כלל בשינה היא התעוררות בבהלה בגלל חוסר תחושה מוחלט באחת מהגפיים. בדרך כלל באחת מהידיים, אם כי יתכן גם באחת מהרגליים. חוסר תחושה זה אשר הופך בהדרגה לתחושת עקצוצים או נמלול, איננה סימן לשבץ מוחי וגם איננה סימן להפסקת זרימת הדם לכאורה, אלא פשוט לתופעה המכונה “עצב לכוד”. תופעה זו המתרחשת עקב לחץ בתוך כדי שינה על אחד מסיבי העצבים, מה שגורם לשיבוש בהולכה החשמלית שלו. הפעילות הנורמלית של העצב חוזרת ומתחדשת בתוך דקות ספורות לאחר הסרת הלחץ והכל בא על מקומו בשלום.

ולמרות הכל, עקב דאגה שלא במקומה אצל אנשים צעירים רבים מתחת לגיל חמישים ואפילו גיל ארבעים, חשוב לדעת ששבץ מוח אינו עונה לתיאור של כאבי ראש “רגילים” ואינו דומה לתחושת הלחץ על סיבי העצב כשיד “נרדמת”. למרות שתלונות על כאבי ראש, סחרחורת או “הירדמות של הגפיים” מצויות בין התלונות הבריאותיות השכיחות ביותר, הנה מתברר שהסיכוי שכאבי ראש, סחרחורת או הירדמותה של גפה אצל אדם צעיר יבשרו על שבץ מוחי, נמוך מהסיכוי לזכות בלוטו. רק לעיתים נדירות ביותר מבחינה סטטיסטית מתגלה אדם צעיר המתלונן על כאבי ראש וסובל בעצם ממחלה קשה אחרת.