ד"ר חיים סדובסקי - רופא נטורופט

תרופות לשינה

הפרעות השינה הולכות מסיבות שונות והופכות לאחת מבעיות הבריאות השכיחות בין האוכלוסיות השונות. גם התכשירים להשראת שינה ולמניעת נדודי שינה אינם מפגרים והם הולכים ומתרבים כשחוקרים בחברות התרופות מקדישים זמן רב לפיתוח התרופות החדשות. בשנת 2006 הוערך שוק התכשירים לטיפול בהפרעות שינה, בארה”ב לבדה ב- 2.5 מיליארד דולר והערכה היא שבשנת 2010 יצמח שוק התרופות ל- 3.7 מיליארד דולר.

על אף שבארביטוראטים ובנזודיאזפינים אשר שימשו בעבר גם כתכשירים להשראת שינה, הולכים ופוחתים במרשמי הרופאים ובמקומם נרשמות תרופות מסוגים אחרים, עדיין נעשה שימוש בתרופות אלה. השכיחות ביניהן שנעשה בהן שימוש להפרעות שינה הן טריאזולאם (triazolam) הידועה בשם הלציון (Halcion) מקבוצת בנזודיאזפינים ופנוברביטאל (Phenobarbital) הידוע גם בשם לומינל (Luminal) מקבוצת הבארביטוראטים. כמו כן, בניגוד למקובל כיום, יש לא מעט מטופלים אשר עושים שימוש במשך תקופות ארוכות בתרופות אלה, מה שאיננו מומלץ ולמעשה אפילו אסור עקב הסבילות, ההתרגלות ותופעות הלוואי הידועות והמסוכנות הכרוכות בשימוש ממושך.

עקב הסיכון בשימוש ארוך טווח בתכשירים מקבוצות בארביטוראטים ובנזודיאזפינים, הולך וגדל בשוק התכשירים להפרעות שינה, חלקן של תרופות בעלות השפעה היפנוטית ומרדימה שאין להן לכאורה תופעות לוואי קשות.

זולפידם (Zolpidem) המוכרת גם כזודורם, סטילנוקס או אמביאן (Zodorm Stilnox Ambien) מקבוצת אימידיאזופירידין (imidazopyridine), או זופיקלון (Zopiclone) הידועה גם כנוקטורנו או אימובאן (Imovane Nocturno) שייכות לקבוצת תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית (CNS), תרופות מרדימות שאינן בארביטוראטים ואינן בנזודיאזפינים, המשמשות לטיפול בהפרעות שינה בכלל ובנדודי שינה בפרט. תכשירים רפואיים אלה מאפשרים הירדמות מהירה ושינה רציפה לאורך הלילה, אם כי לעיתים נצפית בכל זאת התעוררות לאחר שעה עד שלוש שעות.

על אף שלא קיימת התמכרות לתרופות אלה, תסמיני גמילה אינם מופיעים לאחר הפסקת נטילתן והסיכון לתופעות לוואי פסיכומוטוריות או הפרעות קוגניטיביות נמוך ביותר, אין השימוש בהן לאורך זמן מומלץ ולמעשה אפילו אסור עקב התפתחות סבילות והתרגלות. בדרך כלל מומלץ השימוש למשך שבוע או עשרה ימים לכל היותר, מה עוד שבכל מקרה הן מאבדות את יעילותן לאחר זמן זה. למעשה, לא פעם מאבדות תרופות אלה את יכולתן להשרות שינה גם אם הן ניטלות במשך שלושה ימים רצופים בלבד. למרות זאת יש הרושמים אותן לתקופות ארוכות יותר. למשך חודש תמים ויש הרושמים אותן אפילו לתקופות ארוכות של שנים…!

על תרופה דומה, אזופיקלון (eszopiclone) הידועה גם בשם לונסטה (Lunesta) מקבוצת פירולופיראזין (pyrrolopyrazine) אין הגבלות זמן שימוש והיא נחשבת לבטוחה ויעילה לשימוש ארוך טווח, אם כי היא גורמת להתרגלות וקשה להפסיקה כבר אחרי שבוע של שימוש ויש לצידה רשימה ארוכה של אזהרות מפני נטילתה ובמיוחד היא עלולה להיות מסוכנת לבני אדם הסובלים ממחלות כבד, ממחלות ריאות או מדיכאון. בין תופעות הלוואי של תרופה זו עלולות להיות חרדות, הזיות, דיכאון, כאבי ראש, בלבול ועוד.

התכשירים להשראת שינה המתערבים במערכת העצבים המרכזית עלולים לגרום לאובדן זיכרון ושכחה זמניים ואפילו לאורך זמן. לעיתים, ובעיקר בתחילת תקופת החשיפה להם, אין הנוטל אותם זוכר מה אירע עימו בזמן שבין נטילתם ותחילת השפעתם ועד שפג האפקט שלהם. על אף שבדרך כלל מרבית האנשים ישנים בזמן זה, הנה לפעמים עלולים חלק מהנוטלים את התכשירים הללו לסבול מבעיות זיכרון גם מספר שעות לאחר שהתעוררו. לכן חשוב להודיע לרופא בכל מקרה של אבדן זיכרון כזה. וכן יש להודיע לרופא על מצב של דיכאון או כל מחלה הקשורה למערכת הנשימה, הכבד והכליות עקב תופעות לוואי קשות שעלולות להתלוות לתרופות להשראת שינה. כמו כן אין ליטול באותה עת כל תרופה דומה המשפיעה על מערכת העצבים, ואין לשתות אלכוהול עקב האפקט השלילי המצטבר.

בין תופעות הלוואי הנלוות לתרופות אלה עלולות להיות יובש בפה, צרבת, אובדן תיאבון, הפרעות עיכול, עצירות, בחילות, הקאות, בלבול, דיבור עילג, כאבי ראש, הפרעות זיכרון, טשטוש וסחרחורת, חוסר יציבות, חרדות, עצבנות וחוסר מנוחה, צמרמורת ורעידות, הזעה, קוצר וכבדות נשימה, שינויי התנהגות, תוקפנות, התקף כיפיון, חרחורים בנשימה, פריחה ואבדן הכרה. בין הסימנים שעלולים להופיע אצל הנוטלים תרופות אלה יהיו גם נשימה סרוחה, טעם מר בפה ולשון עם חיפוי לבן.

עם זאת, הפסקת נטילת תרופות אלה לאחר תקופה ארוכה של שימוש, עלולה לגרום לתופעות לוואי הדומות לגמילה מסמים וביניהן חוסר יכולת לישון תקופה ארוכה, צמרמורת ורעידות, בחילות, חרדות, הזעה מוגברת ועוד. בעיקר בגלל תופעות בלתי רצויות אלה יש הרושמים המשך טיפול בתרופות הללו בתוך כדי הפחתת המינונים, עם הפסקות של כמה ימים בין טיפול לטיפול, עד להפסקה מוחלטת.

מכיוון שלתכשירים אנטיהיסטמינים אשר ניטלים בעיקר לשם טיפול בתופעות של אלרגיה, יש תופעות לוואי כמו לכל תרופה אחרת ומפני שבין תופעות הלוואי העיקריות תהיינה עייפות, נמנום ותרדמה, מתפתחת לאחרונה מגמה של שימוש בתכשירים אנטיהיסטמינים לשם סיוע לשינה וביניהם דיפנהידראמין (Diphenhydramine) הידוע בשמות קתג’ל וניטול ( Cathejell Nytol) דוקסילאמין (Doxylamine) ועוד.

בתעשיית הטיפול בהפרעות שינה לא נפקד גם מקומו של ההורמון מלטונין שהתפרסם כהורמון האחראי בין היתר על שינה. לא מעט בני אדם רוכשים גלולות המכילות מלטונין ומוגדרות כתוסף מזון וזאת על אף שמלטונין מופרש בגוף באופן טבעי וחרף העובדה שלא הוכח באופן וודאי שהמלטונין גורם להשפעה מיטיבה על איכות ואורך השינה ולמרות שלא ברור אם נטילת מלטונין בכמות רבה איננה גורמת לנזק בריאותי.

ועל אף חוסר הוודאות אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה- FDA, שימוש בתרופה רמלטאון (Ramelteon) הידועה גם בשם רוזרם (Rozerem), אשר שייכת גם היא לקבוצת התכשירים מדכאי מערכת העצבים המרכזית (central nervous system depressants) (CNS) ופועלת על שני קולטנים למלטונין. גם לתרופה זו קיימות אזהרות מפני שימוש ממושך העולה על שבוע או שבועיים.

בנוסף לתרופות שלעיל קיימים בשוק התרופות תכשירים רבים נוספים הפועלים בדרכים שונות על הירדמות, שמירה על חוט השינה ומניעת יקיצות תכופות. כמו כן, עקב קיומו של שוק ענק וביקוש גדול כל כך לתכשירים לשינה, יוצאים כל העת לשוק התרופות עשרות ומאות תכשירים נוספים, המקבלים אישורים לשימוש חדשות לבקרים.

באיחולי שינה טובה ללא תרופות