תרופות נגד דיכאון עלולות לגרום להתאבדות ואף לרצח
מאות אלפי(!) בני אדם נוטלים את חייהם במו ידם בכל שנה ברחבי העולם. אלפי מקרי רצח של זרים ואפילו רצח של בני משפחה מתרחשים בעולם בכל שנה, וכל זאת ככל הנראה על רקע של הזיות הנגרמות מנטילת תרופות נגד דיכאון, כפי שמתברר מהידיעות והמחקרים המפורטים בהמשך. גם כאן בארץ היו לאחרונה שני מקרים של אמהות צעירות שהטביעו את ילדיהן ולפחות אחת מהן ניסתה גם לשים קץ לחייה היא. אולגה בוריסוב ורגינה קרוצ’קוב. בשני המקרים הללו ידוע בוודאות שאותן אמהות לקחו תרופות נגד דיכאון. שתיהן רק התחילו את הטיפול התרופתי, מה שמעצים את עוצמת ההזיות.
עד לפני 7 שנים התנהלו בחו”ל משפטים נגד חברות התרופות, אבל כיום אין שומעים עוד על משפטים כאלה משום שחברות התרופות מעדיפות ככל הנראה להתפשר מחוץ לכותלי בית המשפט תמורת כסף רב. חבל רק שבכך אולי נעשה צדק עם המשפחה שתובעת את חברת התרופות, אולם באין פרסום נאות, מתרחשים שוב ושוב מקרים של רצח והתאבדות בגלל תרופות. ואפילו קיבלו המשפחות פיצויים גבוהים, השם של הקורבנות נשאר מוכתם לנצח כרוצחים, התרופות ממשיכות להפיל חללים, החברות ממשיכות לגלגל כספים גדולים והממשלות ממשיכות לגבות מיסים בשווי מיליארדי דולרים.
להלן פרסומים המזהירים מפני הסיכון בנטילת תרופות נגד דיכאון:
אזהרה של מינהל המזון ותרופות בארה”ב (FDA) המזהיר מפני התאבדות בגלל שימוש בתרופות נגד דיכאון.עם זאת, אין הם מזהירים מפני רצח, למרות התוצאה במשפטים שנערכו בעבר ויסופר עליהם בהמשך, עקב ההשלכות המשפטיות שעשויות להיות לכך.
[25-03-2004]
ה- FDA הוציא אזהרה לרופאים ולמטופלים (ילדים ומבוגרים צעירים) לעקוב בקפידה אחרי המשתמשים בתרופות נגד דיכאון מפאת החשש להתאבדות המלווה את השימוש בתרופות אלה. חברות התרופות נתבקשו להוסיף תוויות אזהרה על גבי התרופות עצמן. להלן הנוסח המלא באנגלית ורשימת התרופות.
Antidepressant Use in Children, Adolescents, and Adults
The U.S. Food and Drug Administration (FDA) today proposed that makers of all antidepressant medications update the existing black box warning on their products’ labeling to include warnings about increased risks of suicidal thinking and behavior, known as suicidality, in young adults ages 18 to 24 during initial treatment (generally the first one to two months).
List of Antidepressant Drugs with Medication Guides
|
Anafranil (clomipramine) |
Pamelor (nortriptyline) |
תרופות ממשפחת SSRI מגבירות נטייה להתאבדות גם בקרב מבוגרים (BMC Medicine)
22/08/2005
הגישה המקובלת בסוגייה של התאבדויות בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה-SSRI , הייתה עד כה שקיים סיכון להתאבדויות בקרב ילדים ומתבגרים אך לא במבוגרים, אולם אע”פ הפרסום בעיתון הרפואי המקוון BMC Medicine אשר ביצע מטה-אנליזה שכללה גם מחקרים קלינים שלא נכללו במטה-אנליזות קודמות, עולה שהסיכון המוגבר להתאבדויות בקרב משתמשי תרופות SSRI הוא גם בקרב מבוגרים, ולא רק ילדים ומתבגרים. ע”פ המחקר, בעוד שבקבוצת משתמשי הפרוקסטין (סרוקסט) היו שבעה נסיונות התאבדות, נרשם רק נסיון אחד בקרב קבוצת הפלצבו.
BMC Medicine 2005, 3:14doi:10.1186/1741-7015-3-14
22 August 2005
Background
Inclusion of unpublished data on the effects of antidepressants on children has suggested unfavourable risk-benefit profiles for some of the drugs. Recent meta-analyses of studies on adults have indicated similar effects. We obtained unpublished data for paroxetine that have so far not been included in these analyses.
Methods
The documentation for drug registration contained 16 studies in which paroxetine had been andomized against placebo. We registered the number of suicides, suicide attempts and ideation. We corrected for duration of medication and placebo treatment and used a standard Bayesian statistical approach with varying priors.
Results
There were 7 suicide attempts in patients on the drug and 1 in a patient on placebo. We found that the probability of increased intensity of suicide attempts per year in adults taking paroxetine was 0.90 with a “pessimistic” prior, and somewhat less with two more neutral priors.
Conclusion
Our findings support the results of recent meta-analyses. Patients and doctors should be warned that the increased suicidal activity observed in children and adolescents taking certain antidepressant drugs may also be present in adults.
FDA מוצרי Paxil (סרוקסט) קשורים לעלייה בסיכון להתאבדות בקרב מבוגרים צעירים
12/05/2006
המנהל האמריקאי למזון ולתרופות The US Food and Drug Administration – FDA)) ו-GlaxoSmithKline פרסמו אזהרה למומחים השונים במתן טיפול רפואי, בהתייחס לאפשרות ששימוש בכדורים או בתמיסה פומית של פרוקסטין (paroxetine) HCl, כמו גם בכדורי פרוקסטין עם שחרור ממושך, מגדיל את הסיכוי להתנהגות אובדנית. כמן כן, באזהרה נמסר כי דרושה בקרה קפדנית של כל המטופלים, בלי קשר למצב שעבורו ניתן הטיפול.
בקרה כזו עשוייה להיות חשובה בעיקר במבוגרים צעירים, ובאלו שחל שיפור במצבם הדיכאוני, בהתאם לאזהרה שפורסמה ב- MedWatc, מאגר המידע הנוגע לבטיחות של ה-FDA ותוכנית דיווח לתופעות לוואי.
האזהרה התבססה על מידע ממחקר ניתוח על (meta-analysis) של התנהגות אובדנית, וגיבוש הרעיון ממחקרים קליניים בבקרת פלצבו שנערכו לבדיקת פרוקסטין במבוגרים עם הפרעות פסיכיאטריות כמו הפרעת דכאון מג’ורית major depressive disorder – MDD)) והפרעות אחרות, דכאוניות או שאינן דכאוניות. המחקרים כללו 8958 מטופלים בפרוקסטין ו-5953 מטופלים שקיבלו פלצבו.
מתוצאות המחקר עולה, כי טיפול בפרוקסטין, בהשוואה לפלצבו, קשור לעלייה בתדירות התנהגות אובדנית במבוגרים צעירים בגילאי 18 עד 24 (2.19% לעומת 0.92%, בהתאמה). למרות שלא נמצאה מובהקות סטטיסטית, העלייה נמצאה במטופלים עם או בלי הפרעת דכאון במידה שווה. עלייה כזו לא נצפתה במבוגרים שגילם 25 או יותר.
טיפול בפרוקסטין נקשר גם לעלייה משמעותית בתדירות התנהגות אובדנית במבוגרים מכל גיל הסובלים מ-MOD (0.32% לעומת 0.05%). למרות המובהקות הסטטיסטית של הממצאים, הציע ה-FDA שהם יפורשו בזהירות בגלל המספר האבסולוטי הנמוך והשכיחות של הארועים.
כל המקרים של התנהגות אובדנית במבוגרים הסובלים מ-MOD הובילו לניסיונות התאבדות שלא הסתיימו במוות, אולם מרבית הניסיונות הללו (8 מתוך 11) היו של מבוגרים צעירים בגילאי 18 עד 30, עובדה המרמזת על כך שהסיכון להתאבדות במבוגרים צעירים הסובלים מהפרעה פסיכיאטרית כולל גם את אלו שגילם יותר מ-24.
ה-FDA ציין, כי הסיכון המוגבר האפשרי להתנהגות אובדנית במטופלי MOD נצפה למרות עדות משמעותית ליעילות במטופלים בפרוקסטין, כפי שנקבע תוך שימוש בתיקון על פי כלים ספציפיים למחלה כמו דירוג הדיכאון על פי Hamilton ועל פי Montgomery-Asberg. למרבית המטופלים היה גורם דחק חברתי מזוהה בזמן הארוע.
פרוקסטין מאושר לשימוש רק במבוגרים. הכדורים והתמיסה הפומית משמשים לטיפול ב-MOD, הפרעה אובססיבית כפייתית, הפרעת פניקה, הפרעת חרדה חברתית (SAD), הפרעת חרדה כללית, והפרעת דחק פוסט טראומטי. כדורי פרוקסטין עם שחרור ממושך משמשים לטיפול ב-MOD, הפרעת פניקה, SAD ו-premenstrual dysphoric disorder.